logo_dialogue_03

בשביל הדיאלוגהתכנית “בשביל הדיאלוג – התמודדות חינוכית עם תופעת הגזענות” מציעה דרך חינוכית מעשית להתמודדות עם תופעת הגזענות בחברה הישראלית בכלל, ועם עמדות גזעניות של תלמידים במערכת החינוך, בפרט. מטרתה ללמד על משמעות תופעת הגזענות ועל הדרכים לפעול לצימצומה בבית הספר ו/או במסגרת רשת ארצית של בתי ספר יהודים וערבים, דתיים וחילוניים, הפועלים במשותף נגד התופעה. התכנית מתקיימת בתהליך הדרגתי בן שלושה שלבים:

  1. השתלמות מורים ומנהלים – סמינר מרוכז בו מתקיים מפגש של מורים ומנהלים מבתי ספר על יסודיים שונים – יהודים וערבים, דתיים וחילוניים ללמידת התכנית לקראת יישומה בשנת הלימודים. ההשתלמות כללה הרצאות מומחים בתחום, סדנאות המשלבות למידה עיונית עם התנסות אישית וקבוצתית, בניית עולם מושגים אזרחי משותף ותכנון של מיזמים משותפים לתלמידים במסגרת אשכולות בתי ספר עמיתים.
  2. העברת התכנית בבתי הספר על ידי המורים – התכנית לתלמידים מתמקדת בסוגיות מרכזיות החיוניות להבנת תופעת הגזענות ולכל אחת מהן מוצעת פעילות אחת או יותר הממחישה אותה ונותנת כלים ראשוניים להתמודדות עמה. הפעילויות מותאמות לכל בית ספר בהתאם לצרכים והיקף הזמן העומד לרשותו. השיעורים יכולים להתקיים במסגרת שעת מחנך, שיעורי אזרחות, היסטוריה וכדו’.
  3. פיתוח ויישום מיזם חינוכי במסגרת אשכולות בתי ספר ו/או במסגרת בית ספרית פרטנית. דוגמאות למיזמים: מפגשי תלמידים יהודים-ערבים, דתיים חילוניים להכנת פעילות משותפת נגד גזענות; אתר אינטרנט נגד גזענות; תיעוד של תופעות גזענות באמצעות סרטונים; פעילויות ספורט משותפות; תערוכה של כרזות נגד גזענות או עבודות אמנות בנושא; מטלת ביצוע משותפת באזרחות;

התכנית התקיימה בשיתוף פעולה עם משרד החינוך והמזכירות הפדגוגית – הפיקוח על הוראת האזרחות והמטה לחינוך אזרחי, והוכרה לגמול השתלמות בהיקף 60 שעות לימוד עם ציון. המימון העיקרי לתכנית היה של האיחוד האירופי (EIDHR/EU), קרן ריינה והקרן לירושלים תמכו במימון הפרויקטים הבית-סיפריים.

יישום

בשנתיים האחרונות, תשע”ג-תשע”ד (2012-2014) התכנית יושמה ב-52 בתי ספר יהודים וערבים בהצלחה רבה. במסגרתה נוצרה רשת בתי ספר על-יסודיים מחוייבת ופעילה נגד תופעת הגזענות, הן ברמה הבית-ספרית והן בשיתופי פעולה בין בתי הספר. התכנית שולבה ונלמדה בכיתות השונות ונחשפו אליה כ-10,500 תלמידים ומורים. בתי הספר פיתחו ויישמו במשותף 27 מיזמים חינוכיים נגד הגזענות, רובם כללו מפגשי תלמידים ומורים יהודים וערבים.

בכנסי הסיכום (מאי 2013; מאי 2014), הציגו המורים את המיזמים השונים והמרשימים במצגות ובסרטים שנעשו על ידם בשיתוף התלמידים. כיבדו בנוכחותם ונשאו דברים בפני המשתתפים: הגב’ דניאלה פרידמן, ממפמ”ר מדעי החברה ומנהלת המטה לחינוך אזרחי, רפרנטיות של המטה – שאמרו הביעה את התרשמותה העמוקה מהתכנית והשפעתה החינוכית החיובית. השגריר לארס פאבורג-אנדרסן, ראש משלחת האיחוד האירופי בישראל, ומר סבסטיאן לוריון– מנהל פרויקטים ותוכניות. השגריר ברך את המשתתפים ואמר שזוהי אחת התוכניות המוצלחות והמרשימות בהקפי העשייה שהוא ראה.

הפרויקטים תועדו והועלו לפייסבוק:  http://www.facebook.com/adaminstitute

פרויקטים שנה ראשונה:

  • תיכון היובל הרצליה, מקיף שגב שלום:
תיכון היובל הרצליה, מקיף שגב שלום

תיכון היובל הרצליה, מקיף שגב שלום

בשביל האמנות לקידום הסובלנות”: יצירת עבודות אמנות משותפות היתה לב הפעילות של מפגשי התלמידים והמורים שהתקיימו בהרצליה ובשגב שלום. במהלכם התקיימו פעילויות היכרות אישית, תרבותית וחברתית ונוצרו קשרים חמים וחבריים בין התלמידים והמורים. עבודות האמנות נוצרו בקבוצות מעורבות והן הוצגו בבתי הספר בהרצליה ובשגב שלום כמסר נגד תופעת הגזענות ובעד שוויון ורב תרבותיות. תלמידי מגמת הקולנוע בתיכון היובל יצרו סרט המתעד את המפגשים אותו הציגו באירועי סיום שנת הלימודים בבית הספר.

  • תיכון מפתן ארז הרצליה, מקיף עמל לקייה:
תיכון מפתן ארז הרצליה, מקיף עמל לקייה

תיכון מפתן ארז הרצליה, מקיף עמל לקייה

“דיאלוג בין מורים ותלמידים – מבוגרים ובוגרים”: מפגשי תלמידים ומורים התקיימו במסגרת ביקורים הדדים ומטרתם היכרות אישית, תרבותית וחברתית בשני הישובים. התהליך היה הדרגתי ומאוד מבוקר שבתחילה עברה קבוצת חניכים כמו גם צוות המפתן סדנאות בנושא גזענות, מיעוטים, הסללות והדרות. במקביל בתיכון עמל לקייה עברה קבוצת תלמידים תהליך דומה. שיא התהליך היה במפגש בין שתי המערכות. “למדנו להכיר את השווה והשונה ביננו ובתוך כך, ליצור מרחב נעים לדיאלוג הדדי. ראינו לנכון להתחיל בניסיון להרחיב את יכולות השיח במפגש החושף את התהליך בפני המבוגרים תחילה”.

  • תיכון דור הרצליה ותיכון אקרא לקייה:
תיכון דור הרצליה ותיכון אקרא לקייה

תיכון דור הרצליה ותיכון אקרא לקייה

“מפגשי שגרירים”: מפגשים בין נציגי תלמידים ומורים להיכרות אישית ותרבותית במטרה לבנות במשותף תכנית מפגשים לתלמידים משני בתי הספר. בשני המפגשים בהם השתתפו מורים ותלמידים, הוכנה מסגרת פעילות למפגשי תלמידים בקבוצות יותר גדולות. בשנת תשע”ד התקיימו מפגשים הדדיים בין בתי הספר.

 

  • תיכון ע”ש זיו ומרקס, ירושלים  עם תיכון טכנולוגי טומשין, כפר קאסם:
תיכון ע"ש זיו ומרקס, ירושלים  עם תיכון טכנולוגי טומשין, כפר קאסם

תיכון ע”ש זיו ומרקס, ירושלים עם תיכון טכנולוגי טומשין, כפר קאסם

ביחד יוצרים שינוי – תלמידי תיכון יהודים וערבים נפגשים לדיאלוג רגע לפני סיום בית הספר:  התלמידים והמורים נפגשו בירושלים ובכפר קאסם במחשבה שמפגש חווייתי ומהנה יוכל לגשר על הסתייגויות וחששות משני הצדדים. שני המפגשים התקיימו באווירת עשייה מכבדת תוך שיתוף פעולה בין כל השותפים, ובמסגרתם התקיימו תחרות מאסטר שף ופעילויות יצירה ודרמה בשתי קבוצות מעורבות. “איך קרה שהגענו ל- י”ב ולא היינו אף פעם במפגש עם ערבים? כמה הדבר יכול להיות טבעי עבורנו, ומשום מה לא קורה… חבל שאין יותר דברים כאלה במערכת החינוך שלנו.”

  • מקיף יב’ (קמפוס איינשטיין) ותיכון אנקורי, ראשון לציון,  תיכון מקיף אלנג’אח, רהט:

“גזענות – לא בבית ספרנו”: זו כותרת המיזם משותף של שלושת בתי הספר שבמסגרתה הוקמה תערוכה שמטרתה לעורר דיון בתופעות האפליה והגזענות בחברה הישראלית ודרכים להיאבק בהן. התערוכה המודולרית גובשה על ידי המורים מחומרים מהארץ ומהעולם, בעברית ובערבית, והיוותה את הבסיס למפגשי תלמידות הדדיים. במפגשים התקיימו פעילויות להיכרות אישית ותרבותית עם החברה והסביבה הבדווית ברהט ועם החברה והסביבה בראשון לציון. החששות והסטריאוטיפים איתם הגיעו למפגשים התפוגגו ונוצרו קשרים אישיים וחבריים בין התלמידות. התערוכה ממוקמת בספריית קריית החינוך בראשון לציון ובמקביל היא מוצבת גם בתיכון אל-נג’אח.

  • אחד העם, פתח תקוה, עמל רב-תחומי, כסייפה:

“חקר הגזענות” – כותבים עבודות חקר בעקבות מפגשי תלמידים יהודים וערבים. במיזם השתתפו תלמידים מחוננים מכיתות י”א משני בתי הספר, שנפגשו תחילה בכסייפה ולאחר מכן בפתח תקווה. המפגשים היוו הזדמנות לשני הצדדים להיכרות מעמיקה ובמהלכם נחשפו להיבטים חדשים ובלתי ידועים עבורם: “למדנו המון על אורח החיים שלכם ואנחנו מבינים טוב יותר ומכירים טוב יותר דברים שלא ידענו ושלא הכרנו”, הובע רצון להמשיך ולהעמיק את ההיכרות ההדדית; המורים והתלמידים בחרו לעבד את תהליך ההיכרות לכתיבה עיונית במסגרת עבודת חקר על הדרכים להתמודדות ולמאבק בתופעת הגזענות.

  • אחד העם פתח תקווה ותיכון מקיף כפר קאסם:

מפגשי תלמידים בקולנוע בנושא הגזענות: המיזם עובד ותוכנן במספר מפגשים של צוות המורים משני בתי הספר בהם הוחלט שמפגש התלמידים יתבסס על שני מרכיבים – האחד הערכים הדמוקרטיים שמייצגים יום זכויות האדם ויום זכויות האשה – אותם ילמדו בבתי הספר כהכנה לקראת המפגש; והשני מפגש תלמידים הכולל פעילויות היכרות וצפיה בסרט העוסק בנושא הגזענות ובעקבותיו דיון. מפגש התלמידים המוצלח והמשמעותי שהתקיים היה ללא ספק הודות לקשרים האישיים והחמים שנוצרו בין המורים והתכנון המשותף.

  • ביאליק רוגוזין, תל אביב אל-פארוק, כסייפה:

“להכיר את הלא מוכר”מפגשי תלמידים להיכרות אישית ותרבותית: במפגשים השתתפו תלמידים משכבת י’-י”א משני בתי הספר. מפגש ראשון התקיים בכסייפה וכלל פעילויות היכרות אישית ועם תחנת הרדיו הבית ספרית. בתחנה נערך ראיון עם התלמידים שהגיעו בנושאים הקשורים לתופעת הגזענות ושודר באותו יום ברדיו האזורי. בנוסף התקיים סיור מרתק בכפר לא מוכר בהדרכת אחד המורים וסיימו בארוחה משותפת. מפגש שני התקיים בבית הספר בתל אביב וכלל פעילויות המתייחסות לתופעת הגזענות דרך שירים שתורגמו לעברית, אנגלית וערבית; פעילות חווייתית וארוחה משותפת לסיום.

  • מקיף רבין תל מונד, תיכון עתיד וחט”ב איבן ח’לדון – קלאנסואה:

יוצרים מרחבי דיאלוג של תלמידים יהודים וערבים לקידום הסובלנות. במיזם השתתפו תלמידים משכבות ט’ ו-י’ משני בתי הספר והפעילויות התקיימו במרחבים שונים: במרחב הבית ספרי למדו על הזכות לשוויון, אפליה, סטראוטיפים, דעות קדומות ותופעת הגזענות; במפגשי תלמידים בקלנסואה ובתל מונד התקיימו פעילויות להיכרות אישית ותרבותית ומשחקי ספורט שונים. ביחד צפו בסרט מהסידרה “סוויץ'” קיימו דיונים על תופעת הגזענות שעולות מהסדרה; במרחב הוירטואלי – יצרו קבוצה בפייסבוק להעמקת ההיכרות ולדיונים בתופעות של גזענות ואפליה שהם נתקלים.

  • תיכון בויאר ירושלים:

היכרות עם החברה הערבית והדילמות העומדות בפניה. באמצעות מפגש עם הסופר והעיתונאי סייד קשוע התלמידים למדו להכיר דילמות ובעיות העומדות בדרכו של כל אזרח ערבי ישראלי, השונות מאד מהבעיות אותן הם חווים. במפגש השתתפו תלמידי שכבת י”א. לפני המפגש נעשתה פעילות הכנה בכתות שכללה סדנאות של המדרשה. בעקבות ההרצאה התקיימו סדנאות נוספות בכתות ונמשך הבירור ביחס לעמדות גזעניות כלפי הערבים במדינה. המורים דיווחו כי השפעת ההרצאה על התלמידים הייתה גדולה מאוד ועוררה דיונים נרחבים ומשמעותיים בין המחנכים והתלמידים.

  • גימנסיה כרמל, חיפה:

גינה קהילתית בית ספרית. בבית ספר זה לומדים ביחד תלמידים יהודים, ערבים ודרוזים, ויעדיו הם השגת בגרות מלאה לכולם. המיזם שנבחר, הקמת גינה קהילתית בית ספרית, מהווה פלטפורמה ליצירת שיח שוויוני בין התלמידים המאפשר לשלב את איכות סביבה עם ערכים חברתיים וקהילתיים.

פרויקטים שנה שנייה

  • תיכון אלהודא רמלה; הדמוקרטי עש נדב מודיעין; מקיף גילה ירושלים

אלהודא-רמלה+מודיעין+גילה

מפגשים במשולש שווה צלעות – לקידום הסובלנות והשוויון: שלושה מפגשים התקיימו בין מורים ותלמידים משלושת בתי הספר: מפגש ראשון ברמלה, בו יצאו התלמידים בקבוצות מעורבות “למשחק משימות בשוק רמלה” אותו צילמו ותיעדו; מפגש שני בירושלים – שהתקיים בביה”ס וכלל סיור במוזיאון ארצות המקרא ופעילויות להיכרות תרבותית, ולמידה על הדימיון שבמסורות היהודית והמוסלמית; מפגש שלישי במודיעין – צפיה בסרט “המית היונה” ולאחר מכן דנו בשאלות של זהות, שותפות בחברה ובמדינה ודיון בדילמות הנצבות בפניהם כאזרחי המדינה.

“באותו דיון, שמעתי נקודות מבט שמעולם לא ידעתי עליהן לפני כן, נחשפתי לרגשות, לאופיים, למחשבות ולאנשים. כל המשתתפים לקחו חלק פעיל, מגיב, קשוב ומתאמץ בדיון, מה שהפך אותו למרתק. יצאנו עם תחושה של רצון אמיתי להמשיך ולקשור קשר שיאפשר שיח דומה בעתיד. המפגש הספציפי ההוא פיתח אותי כאדם פוליטי וחושב”.

“המפגש תרם לשינוי הדעה הרווחת כי התלמידים הערבים שונים מאתנו באופן משמעותי. התכנית יצרה מצב של שיח בין התלמידים מבתי ספר שונים, דבר שהוא מיוחד וכנראה לא היה קורה ללא התכנית”.

  • תיכון מקיף טומשין – ערערה בנגב ; תיכון הרטוב – צרעה;

להרחיב את המעגל: התקיימה סדרת מפגשים של תלמידי כיתות י’ ומורים משני בתי הספר במטרה להרחיב ולהעמיק את מעגלי ההיכרות והשיח בין יהודים לערבים. התקיימו ארבעה מפגשים בהם התארחו התלמידים בבתי הספר של עמיתיהם, ובערוער אף התארחו בבתי התלמידים. המפגשים כללו דיונים ופעילויות כמו יום בישול שדה ויום ביקור בנווה שלום – ישוב יהודי-ערבי. פרויקט הסיום אותו יצרו התלמידים בקבוצות משותפות, היו שיעורים להעברה בכיתותיהם, שמטרתם שיתוף בחוויה שעברו, והבאת ה”אחר” לכיתה – כשכל “אחר” בחר איך להיות מיוצג – תוך דיון בדומה ובשונה בינינו לבינם. את מפגשי התלמידים ליוו מפגשים של המורים, בהם נוצרו יחסי חברות וקרבה, ורצון  להמשיך את הקשר בין בתי הספר בשנים הבאות ואת הפרויקטים המשותפים.

  • מקיף אורט אבו תלול, אלעאסם ; תיכון ליד האוניברסיטה (ליד”ה), ירושלים

יוצרים גשרים להידברות: כחלק מתפיסה של שילוב המאבק בגזענות בפעילות החברתית של בתי הספר, הגיעו תלמידי שכבת י’ מתיכון ליד”ה, במסגרת הטיול השנתי , למפגש הראשון בתיכון אבו תלול באלעאסם. המטרה היתה להכיר עמיתים בדואים בני גילם וללמוד על הסוגיות והאתגרים בחיי המיעוט הבדואי – חינוך, זהות, קרקעות, ועוד. בעקבות המפגש התקיימו בתיכון ליד”ה פעילויות נוספות, כמו מפגש עם דוברים מהפורום לדו-קיום בנגב, צפייה בסרט “שרקייה”, המגולל את בעיות הכפרים הלא-מוכרים בנגב, ושיחה עם הבמאי. במקביל למדו תלמידי אבו תלול על תופעות הגזענות על ביטוייה השונים ועל אפשרויות המאבק בה, ודנו בסוגיות שעלו במפגש הראשון עם תלמידי ליד”ה. מפגש הגומלין התקיים בירושלים והעמיק את ההיכרות בין התלמידים באמצעות שימוש במתודות מגוונות מעולמות התיאטרון, קולנוע, ספרות, אמנות, מדעים וחוויות בטבע.

  • תיכון חדש כפר קאסם; תיכון בית אקשטיין, גבעתיים

אנחנו שנינו מאותו הכפר: לאחר פעילות הכנה מעמיקה בכיתות שכללה שיעורים בנושא הגזענות ומיעוטים בישראל, יצאו לפועל מפגשי התלמידים. המפגש הראשון התקיים בכפר קאסם וכלל פעילויות היכרות, צפייה בסרטון ודיון, והכנת גרפיטי משותף על גבי יריעת בד שעליה רשמו וציירו התלמידים את רגשותיהם. המשתתפים ביקרו באנדרטה לחללי טבח כפר קאסם, כדי לכבד את זכרם. מפגש הגומלין נפתח בביקור חווייתי בתיכון אקשטיין, שלאחריו סיירו התלמידים יחד באוטובוס פתוח ברחבי תל אביב- יפו. בהמשך היום התקיים משחק ספורט ובעקבותיו דיון מסכם בנושא ספורט כגורם מקרב.

  • תיכון חדש כפר קאסם; תיכון היובל, הרצליה

שיח אזרחי משמעותי ומניב תוצרים: הפעילות החלה במפגשי מורים להכנת התשתית לקראת מפגשי תלמידים משכבת י”א. המפגש הראשון התקיים בכפר קאסם ונכללו בו משחקים ופעילויות להיכרות אישית ולהיכרות עם המסורת והתרבות הערבית בכפר, וכן הרצאה על זכויות האדם מאת המורה לאזרחות בתיכון כפר קאסם. מפגש הגומלין התקיים בתיכון היובל ותלמידי מגמת הערבית קידמו את חבריהם בשפה הערבית. המפגש כלל  פעילויות נוספות להיכרות, צפייה בסרט “המיית היונה” ודיון עם במאית הסרט בשאלה האם מורים ערבים צריכים ללמד בבתי ספר יהודים וההיפך. בעקבות המפגשים, החליטו חמישה תלמידים משני בתי הספר לכתוב יחדיו מטלת ביצוע משותפת באזרחות. הם בחרו לעסוק בבעייה אזרחית הקשורה לשילוט רחובות ופגיעה בחופש התנועה.

  • תיכון  אלהואשלה -קסיר אלסיר; תיכון חדש עש יצחק רבין – ת”א; תיכון רמז – בני ברק;

יחד נאבקים בגזענות: “סובלנות ופתיחות משמעותם קבלת ה’אחר’ באחרוּתוׂ – לא בגלל המשותף לו ולנו, אלא למרות השוני בינינו. מפגש אישי ודיאלוג מאפשרים קירבה וסילוק חרדות ודעות קדומות” – משפט זה היה הבסיס לפרויקט של תלמידי שכבת יב’ ומוריהם מתיכון רבין, שהחלו בסדנאות הכנה ולמידה על החברה הבדואית, ואליהם הצטרפו תלמידים מתיכון רמז. בשני המפגשים שהתקיימו ביניהם, דנו התלמידים בתופעות של גזענות בשתי הקהילות ובדרכים להתמודד איתן, וציינו מועדים המייחדים כל תרבות: בט”ו בשבט השתתפו התלמידים בנטיעות בנגב; לכבוד יום הולדתו של הנביא מוחמד שמעו על הנביא ומורשתו; התקיימה הרצאה על ‘תכנית פראוור’ ועל הסיבות להתנגדות לה בציבור הבדואי; בסיום המפגשים סיירו התלמידים בקצר א-סר ובשכונת נווה-צדק וקינחו בארוחה המאפיינת כל תרבות. במפגשים התפתח דיאלוג ער ונוצרו קשרים חמים ומרגשים בין התלמידים.

  • תיכון אלון – רמת השרון; מקיף דאר אלקאלם, – רהט;

מפתן-תאאל-ראזי-רהטנקודה למחשבה – פרויקט למאבק בגזענות: דבריו של נלסון מנדלה היוו את הבסיס למיזם המשותף: “להיות חפשי פירושו הרבה מעבר להסרת שלשלאות או אזיקים. להיות חפשי הוא לחיות תוך העצמת וכיבוד החופש של אחרים.” מתוך הכרה בחשיבותו של מגע בלתי אמצעי בין-תרבותי התקיימו המפגשים בין התלמידים ומוריהם משני בתי הספר. מפגש ראשון התקיים ברהט וכלל סיור בעיר ומעגלי שיח. מפגש שני התקיים ברמת השרון וכלל ביקור בתערוכה ומעגלי שיח. התלמידים בתיכון רבין למדו במשך שנת הלימודים על תופעת הגזענות ומופעיה השונים בחברה הישראלית, קראו מאמרים, התייחסו לאירועים אקטואליים והקדישו כמחצית מהזמן ללימוד ערבית מדוברת. במקביל התקיימה פעילות למידה מורחבת בנושא הגזענות בתיכון בדאר אלקאלם.

  • תיכון אלמותנבי – כסייפה; תיכון עירוני חדש – הרצליה;

היכרות מונעת גזענות – לומדים להכיר את חברינו לחברה הישראלית: “ההיכרות הבלתי אמצעית היא דרך מצוינת למנוע תופעות של גזענות בין קבוצות שונות בחברה שלנו, והתחושה היא שהמפגשים קידמו את המטרה בהצלחה” – משפט זה הגדיר את הבסיס למיזם המשותף, במסגרתו נפגשו התלמידים ולמדו על התרבות, המנהגים ואורח החיים של חבריהם. המפגשים נערכו באווירה טובה והתלמידים נהנו מהכנסת אורחים חמה ומדיאלוג מעניין. בכסייפה התנסו התלמידים בכלי נגינה, מאכלים ולבוש בדואים מסורתיים, ובהרצליה שיחקו יחד בכדורגל ונהנו ממאכלים שהתלמידים המארחים הכינו במיוחד בביתם.  המפגש האישי בין התלמידים שבר מחיצות ויצר קרבה ביניהם.

  • תיכון עש רוז מצקין, תל אביב; תיכון דרור רמלה;

פועלים למניעת גזענות ולקידום קבלת האחר בחברה: הצוות החינוכי בתיכון מצקין בחר ללמוד ולהכיר את ההיבטים שונים של תופעת הגזענות והדרכים למיגורה ולאחר מכן להעביר ידע זה לתלמידים, באופן תיאורטי ומעשי. במהלך השנה התקיימו פעילויות ופותחו מיזמים בשני ערוצים – בפעילויות בית ספריות: התלמידים הלומדים במגמת הצילום עיצבו פוסטרים נגד גזענות שנשלחו לתחרות ארצית, התקיימה למידה בסוגיית העובדים הזרים מאפריקה; מפגשים עם פורום המשפ’ השכולות יהודיות-פלסטיניות; וכן עם עמותת חוש”ן המקדמת חינוך והסברה בנושא נטייה חד מינית; מיזם משותף של שני בתי הספר – מפגשי מורים ותלמידים יהודים וערבים, לביצוע בשלושה שלבים: א) מפגש צוותי ניהול – לגיבוש תכנית שתתאים לאוכלוסיית בתי הספר תוך התייחסות לקשיים המיוחדים של כל בי”ס (תלמידים עם לקויות למידה, רקע סוציו-אקונומי קשה וכד’); ב) מפגשי צוותי מורים– להיכרות וללמידה הדדית של הנושא וביטויו בכל בית ספר והצעות למפגשי תלמידים; ג) מפגשי תלמידים – שיתמקדו בהיכרות אישית ותרבותית ודיונים בתופעות הגזענות והכלים להתמודד איתם.  שלב זה יתקיים במהלך תשע”ה.

  •  מקיף אלראזי – רהט; תיכון לאמנויות ע”ש תלמה ילין – גבעתיים

שלום סלאם עאלם עולם – ביחד יוצרים שינוי: תלמידי כיתה י’ מתיכון תלמה ילין שבחרו ללמוד ערבית נפגשו עם תלמידי י”א הלומדים ספרות עברית כמקצוע מורחב מתיכון אל-ראזי ברהט. יחד יצרו דיאלוג משותף סביב עולמם כבני נוער ומצאו את המשותף ביניהם. בסדנאות סביב עיתונים, שירה ומוזיקה, התלמידים יצרו יחד קולאז’ים ויזואליים ומוזיקליים ממילים בעברית ובערבית, כתבו שיר, הלחינו בעזרת תוכנת ‘תאקאסים’  וציירו קיר גרפיטי משותף בבית הספר.

  • מקיף אלראזי – רהט; תיכון מפתן אלון – תל אביב

דיאלוג הוא הפתרון: המפגש בין תלמידים ומורים משני בתי הספר גובש מתוך הבנה כי החינוך להכרה באחר ובכבודו הינו הבסיס החשוב ביותר למניעת גזענות. המפגש התקיים במוזיאון לתרבות הבדווית במרכז “ג’ו אלון”. בתחילתו התקיימו פעילויות ומשחקים להיכרות ראשונית ולאחר מכן התלמידים הכינו “קולאז’ זהות אישית” בקבוצות מעורבות. בהמשך נערך סיור משותף במוזיאון ובו נפרסו חייהם ותרבותם של הבדואים בעבר ובהווה. המפגש הסתיים בארוחת צהריים משותפת במקום. הפעילות לאורך כל היום התקיימה באווירה טובה ובשיתוף פעולה בין התלמידים ונוצרו קשרים חבריים ביניהם. “הפרויקט הביא לשינוי משמעותי בתפיסתם של התלמידים לגבי מושג הגזענות כלפי בני המיעוט בישראל, לגבי האחר, ואפילו הרחיב את המודעות בקרבם לגבי הגזענות הגלויה והסמויה בתוך האוכלוסייה הערבית בנגב”

  • מקיף אלנגאח – רהט; תיכונט עש אלתרמן – תל אביב

יוצרים שפה משותפת – להתמודדות עם הגזענות: מטרת המיזם המשותף של שני בתי הספר היה לקדם דו קיום החל מהגילאים הצעירים ומעל לכל ליצור שפה משותפת של דור העתיד, דוברי העברית והערבית. כך הוצג המיזם בסיכום: “באנו להראות שעל אף הפערים הגדולים בין שני בתי הספר, רב הדמיון על השוני. הילדים אוהבים לשחק כדורגל, שואפים להתחבר לכפר הגלובלי, מייצרים ביניהם קשרים ישירים ללא תיווך של מבוגרים ומטרתם המשותפת היא להתמודד עם האתגרים שעולם המבוגרים מציב בפניהם…”. בנוסף, תיכונט קיים פרויקט משותף עם ביה”ס אג’יאל ביפו – מפגשי ספורט של נבחרת כדוריד בנות.

  • תיכון וחט”ב בית צפאפא – ירושלים; מקיף רנה קסין – ירושלים

אתרים מגשרים: מטרת המיזם היתה להפגיש תלמידים מכיתות ז’-ח’ משני בתי הספר ולהקים אתר אינטרנט משותף. המיזם התקיים בשת”פ עם עמותת “מחשבה טובה” העוסקת בהקניית ידע במחשבים. התלמידים נפגשו מדי שבוע בקבוצות חד-לאומיות כדי ללמוד את התוכן הטכנולוגי. אח”כ התקיימו חמישה מפגשים דו-לאומיים, בהם התלמידים הכירו וניסו לתכנן בקבוצות קטנות אתר משותף. כל קבוצה התבקשה להגדיר את הנושא שבו יעסוק האתר שלהם, ובאירוע הסיום הציגו הקבוצות את האתרים שבנו והסבירו על השלבים וההתלבטויות שאיתן התמודדו. במקביל התקיימו פעולות נוספות בביה”ס להתמודדות עם הגזענות: סדנאות, הצגות, סרטים – ודיונים לעיבודם.

בנוסף התקיימה בתיכון רנה קסין השתלמות למספר מורים וליועצת שכבת י’ במטרה ליישם בכיתות את התוכנית “בשביל הדיאלוג”, וכך כל החטיבה העליונה שותפה בהתמודדות חינוכית עם תופעת הגזענות. במקביל  התקיימו פעילויות דומות בתיכון בית צפפה, וכן מספר מפגשי מורים משני ביה”ס.

  • תיכון דור, הרצליה;   תיכון אקרא, לקייה

שיתוף פעולה, חברות ומאבק בגזענות: המפגשים שהתקיימו בין התלמידים והמורים משני בתי הספר נעשו בתהליך הדרגתי שהתחיל בשנה קודמת, בה נפגשו שגרירים מכל בי”ס, פעם בלקיה ופעם בהרצליה, לתכנון המפגשים המורחבים שבאו השנה. תחילה התארחה קבוצה גדולה של תלמידים מתיכון “דור” בלקייה. התלמידים קיימו מפגש הכרות, סיירו בכפר ונחשפו לעבודת האריגה הייחודית של נשות לקייה. מפגש הגומלין התקיים בהרצליה וכלל יצירת אמירה משותפת נגד הגזענות ויציאה אל הקהילה במטרה לחשוף את הדיאלוג והקשר שנרקם בין שני בתי הספר כתשובה לתופעת הגזענות. התלמידים יצאו בקבוצות משותפות אל חוף הים והביאו את בשורת המאבק בגזענות לאנשים על החוף. הם סיפרו להם על הפרויקט וביקשו מהם להצטלם אתם תחת הכרזות שיצרו נגד התופעה. תלמידי בתי הספר החליטו כי סדרת המפגשים תימשך גם בעתיד והביעו רצון לדון ולהעמיק בסוגיות מורכבות הקשורות בגזענות ובסכסוך היהודי-ערבי.

  • תיכון הניסויי – ירושלים; תיכון מקיף בית צפפה;

קמפיין נגד גזענות, סטריאוטיפים ודעות קדומות: מטרת המיזם היתה הכנת קמפיין נגד גזענות. בשלושה מפגשים שהתקיימו בין המורים משני בתי הספר נבנתה תכנית עבודה: השלב הראשון יושם בשכבת ט’ והוא כלל – למידה של מושגי יסוד, צפייה בסרטים אודות תופעות גזעניות בעולם, למידה על גזענות בחברה הישראלית וגיבוש קבוצת מובילים. בשלב השני תוכננו שלושה מפגשים העתידים להתקיים במהלך שנת הלימודים תשע”ה– תחילה בין הקבוצות המובילות, מפגש שני מיועד לכלל התלמידים והמפגש השלישי יוקדש לחלוקה לצוותי עבודה להכנת הקמפיין נגד גזענות.

התכנית התקיימה בתמיכת האיחוד האירופי בין השנים 2012-2014, וצפויה להמשיך במימון אחר בשנים הבאות.

Supported by the European Instrument for Democracy and Human Rights (EIDHR)