נשים בפוליטיקה בשביל השלום (2013-2015)

התוכנית “נשים בפוליטיקה בשביל השלום”, עוסקת בהעצמת והכשרת נשים למנהיגות פוליטית וחברתית. התוכנית מכוונת ליצירת קבוצת נשים צעירות, ישראליות ופלסטיניות המחוייבות לשלום, אשר יפעלו לשינוי משמעותי ובר-קיימא במעמדן של נשים בפוליטיקה בכלל ובמשא ומתן לשלום בפרט, ויהוו תשתית לדור הבא של מנהיגות פוליטיות משפיעות באזור. מטרות התוכנית הנן: א) לגשר על הפערים בין שני הצדדים על ידי התמקדות בעניין המשותף במעורבותן של נשים בפוליטיקה ובמשא ומתן בשלום, ו-ב) לספק למשתתפות מיומנויות וכלים הדרושים לקידום הנראות, ההשתתפות וההשפעה של נשים בפוליטיקה.

התוכנית מיועדת לצעירות ישראליות ופלסטיניות מקבוצות אוכלוסיה שונות ומגוונות, השואפות לקריירה בתחום הפוליטי, בין אם כחלק מהמערכת המחוקקת הרשמית או מחוצה לה, כפעילות בארגוני חברה אזרחית.

יישום

התוכנית מיושמת במהלך שנתיים (2013-2015), בקרב כ-160 נשים (בשני מחזורים בני שנה), בתמיכת הסוכנות האמריקנית לפיתוח בינלאומי (USAID). המשתתפות נפגשות ללימוד והתנסות בסמינרים, מחציתם חד-לאומיים ומחציתם דו-לאומיים. הסמינרים מספקים למשתתפות הדרכה ומיומנויות הדרושות לצורך השתתפות משמעותית ואפקטיבית בפוליטיקה, דרך הרצאות, דיונים, סדנאות מעשיות, סיורים לימודיים, הזדמנויות ליצירת קשרים חברתיים ומקצועיים ופעילויות קבוצתיות בלתי-פורמאליות. הם מתמקדים בלימודי מגדר, בנושאים המשותפים לנשים, בסכסוך הישראלי-פלסטיני ובתהליך השלום, דרך העלאת קולות ונרטיבים שונים וסותרים.

השיטה הייחודית של מדרשת אדם לדיאלוג בין-קבוצתי, “המרת קונפליקט בדילמה” משמשת ככלי בדיונים ובמצגות בסמינרים, המעלים נושאים כמו:

  • גישות פוליטיות שונות, בפרט גישות פמיניסטיות;
  • התחום הציבורי לעומת התחום הפרטי;
  • ההבדל בין הפוליטיקה של נשים וזו של גברים;
  • משמעות המושג “שלום” – הגדרות שונות;
  • נקודות מבט שונות בנוגע לדילמות הבסיסיות של נשים בפוליטיקה.

ההרצאות בסמינרים מזמנות מפגשים ישירים עם פוליטיקאיות מקומיות, מנהיגות חברה אזרחית וחברות כנסת או פרלמנט לשעבר, במטרה לאפשר למידה מכלי ראשון על הניסיונות והחוויות של נשים בפוליטיקה ולהפיק לקחים לפעולה עתידית.

הסדנאות והדיונים מותאמים תוך התחשבות בצרכים המורכבים והשונים של המשתתפות הפלסטיניות והישראליות. כל הפעילויות נעשות בהדרכת מנחות מקצועיות ישראליות ופלסטיניות ובלווית תרגום סימולטני.

בין הסמינרים, המשתתפות נדרשות לעבודה עצמאית אישית וקבוצתית, הכוללת:

  • מטלות “שיעורי בית”, כמו ניתוחים, מאמרי דעה וסיכומים בכתב;
  • ראיונות עם נשים המהוות דמויות ציבוריות רבות השפעה ודיווחים כתובים על תהליך הראיון, כולל פירוט המיומנויות בהן נעשה שימוש;
  • כתיבת מתווים אישיים לפעילות פוליטית עתידית, כולל אבני דרך להצלחה, באופן שמדגים את הידע והמיומנויות שנרכשו כתוצאה מהתוכנית.

המחזור הראשון של התוכנית נפתח בשני סמינרים חד-לאומיים מקבילים שהתקיימו במרץ 2014. הסמינרים אפשרו מפגש ראשוני עם עולם המגדר, הפוליטיקה, והשלום, ובמהלכם עברו המשתתפות תהליך חוויתי, רגשי, ואינטלקטואלי משמעותי. הן התבקשו לבחון את השאלות – מה מניע אותן? מדוע הגיעו לתכנית? האם הן מודעות לאפשרויות הפעולה במרחב הפוליטי ולאחריותן למימוש פעולה זו? מהם הגורמים המקדמים או מעכבים פעולה? האם ניתן לפתח חשיבה אחרת, מגדרית, שתאפשר הבאת שיח חדש/ שפה חדשה למרחב הקיים? הסמינרים כללו גם סדנאות הכנה למשתתפות לקראת המפגש הצפוי עם עמיתותיהן מהצד השני של הסכסוך, במהלכן התמודדו עם חששותיהן וציפיותיהן. כחלק מההכנה למפגשים הדו-לאומיים התקיימו הרצאות, שאפשרו למשתתפות למידה על הנרטיבים ההיסטוריים השונים – הישראלי והפלסטיני.

במהלך השנה התקיימו עוד חמישה סמינרים – שני זוגות סמינרים מקבילים ונפרדים למשתתפות הישראליות והפלסטיניות, וסמינר משותף שהתקיים באפריל 2014 בעכו.

למרות אירועי הקיץ הסוערים והתקופה הקשה שבאה בעקבותיהם, משתתפות המחזור הראשון של התוכנית נשארו חדורות מוטיבציה ומחויבות. הן יצרו לעצמן קבוצות קשר באינטרנט והן מכתבות את צוות המדרשה ומעדכנות בהישגיהן ובקשיים בהן נתקלות. בנוסף למתווים האישיים והראיונות שהגישו כחלק ממטלות התוכנית, המשתתפות הפגינו מעורבות פוליטית וחברתית.

יזמה חשובה של משתתפות התוכנית בהקשר זה היתה “שלום בית“, פרויקט שהחל בתקופת מבצע “צוק איתן” ועיקרו ארגון חוגי בית בהשתתפות נשים ממגזרים ונטיות פוליטיות שונות לדיון בסכסוך וסוגיותיו. בנוסף, חלק מהמשתתפות התגייסו לפעילות בקבוצת “נשים עושות שלום”. יחדיו, המשתתפות הקימו מאגר ידע של מיומנויות ומשאבים שכל משתתפת זקוקה להם ו/או יכולה להציע לאחרות, כצעד לקראת יצירת מסגרת תמיכה שיתופית.