כוחה של מילה

חינוך להגנה על חופש הביטוי ולהתמודדות עם הסתה וגזענות

Words_matter_thumbמדרשת אדם והאגודה לזכויות האזרח מזמינות את מורי ותלמידי בתי הספר התיכוניים וחטיבות הביניים, היהודים והערבים, להשתתףבתכנית חינוכית זו. להורדה

חופש הביטוי הוא מעקרונות היסוד של הדמוקרטיה, ובין החשובים שביניהם. הוא זה המאפשר לנו לבטא את עצמנו באופן אישי ובאופן קולקטיבי, הוא המקדם, כפי שנראה בתכנית זו, חשיבה מושכלת וזו מצידה מאפשרת ביקורת והשתפרות מתמדת הן ברמה הפרטית והן ברמה הפוליטית. בישראל, הצורך להבחין הבחנה ברורה בין ביטוי לגיטימי בדמוקרטיה לביטוי שאינו לגיטימימתחדד ועולה לאחרונה, בגלל אירועים קשים של פשעי שנאה, הסתה בכלל והסתה לגזענות באופן מיוחד. חלק מאירועים אלו ניתן להבין על רקע הסיכסוך המתמשך בין יהודים לערבים, ואילו את האחרים על בסיס המחלוקות הקשות בחברה הישראלית בין דתיים לחילוניים ובין קבוצות אתניות ולאומיות שונות. הדוגמאות של רצח שירה בנקי ז”ל במצעד הגאווה בירושלים, כתיבת סיסמאות גזעניות של “תג מחיר” על קירות מסגדים ובתי ספר הן רק קצה הקרחון של ניצול חופש הביטוי למטרות פסולות. הרצון להתגונן בפני תופעות אלו מחויב המציאות ועם זאת קיים חשש רב לכך “שהתינוק יישפך עם מי האמבט” ונחוקק חוקים שיצמצמו את הביטוי החופשי מעבר למתחייב ולרצוי.

התכנית “כוחה של מלה” מבקשת להעמיק את הבנת התלמידים בנוגע לחשיבות חופש הביטויcharac במשטר דמוקרטי מחד, ואת ההבחנות בינו לבין הסתה וביטויים גזעניים מאידך. חשיבות העיסוק החינוכי בסוגיות אלו נובעת לא רק ממקרי הקיצון העולים לסדר היום החברתי, אלא משום שדילמות ושאלות הקשורות לחופש ביטוי וגזענות הן חלק מההוויה היום-יומית של בני הנוער, לאור פעילותם הרבה ברשתות החברתיות.

הסוגיות המרכזיות שהתכנית עוסקת:

1. סתירה והתנגשות בין חופש ביטוי לערכים דמוקרטיים אחרים;

2. סתירה והתנגשות בין חופש ביטוי לערכים דמוקרטיים ושאינם דמוקרטיים;

3. הקשר שבין חופש הביטוי לשוויון בין המינים;

4. אתגר חופש הביטוי בעידן דיגיטליחופש ביטוי במרחב האינטרנטי: התמודדות עם תופעות חדשות – טוקבקים, שיימינג, האקרים והדלפות;

5. יחסי רוב ומיעוט בהקשר לחופש הביטוי;

6. חופש הביטוי בחינוךחופש ביטוי של אנשי חינוך ושל התלמידים; איך מקיימים דיון סובלני.

7. מעורבות חברתית של תלמידים ומורים להגנה על חופש הביטוי ולהתמודדות עם הסתה לגזענותכיצד לבנות פעילות להגנה על חופש הביטוי ולהתמודדות עם הסתה לגזענות;

מסגרת הפעלת התכנית

1. השתלמות מורים: השתלמות בית ספרית או אזורית לצוותי חינוך והוראה בהיקף של עד 30 שעות. המורים המשתתפים ילמדו את התכנים המוצעים ומתודות להעברתן ויתנסו בפעילות סדנאית שתאפשר להם להעביר אותם לתלמידיהם בצורה חווייתית. חוברת הדרכה להוראת התכנית תחולק למורים המשתתפים. החוברת כוללת רקע תיאורטי מערכי שיעור המציגים ודנים בהיבטים שונים של סוגיית חופש הביטוי. (ההשתלמויות מוכרות לגמול בהתאם לנהלים המקובלים). 

2. הוראת התכנית בכיתות: המורים המשתלמים בתכנית מתחייבים להעביר לכל הפחות ארבעה מערכי שיעור מתוך התכנית לתלמידיהם ועד לתכנית שנתית.

3. פעילות תלמידים: במהלך השנה יתקיימו שני סמינרים חד-יומיים אליו יוזמנו תלמידים ומורים מכל בתי הספר המשתתפים בתכנית, יהודים וערבים. כל בית ספר יישלח נציגות של 5-4 תלמידים ומורה מלווה. בסמינרים יקבלו המשתתפים הכשרה והעשרה לפעילות בית ספרית או קהילתית להגנה על המרחב הציבורי על חירות הביטוי של כל קבוצות האוכלוסייה, “ללא הבדל דת, גזע ומין”.

בתי הספר המשתתפים בתכנית יקבלו ייעוץ וליווי במהלך היישום.

אנו מקווים שהתכנית המוצעת תסייע לנשות ואנשי חינוך, במסגרות הפורמליות והבלתי פורמליות לקדם דיון מושכל בסוגיות הקשורות בחופש הביטוי ובהתמודדות עם הסתה לגזענות. אנו מקווים בנוסף, שהתלמידים המשתתפים בתכנית יהפכו שותפים לפעילות האזרחית הנדרשת כדי ליצור מרחב דמוקרטי ראוי לחילופי דעות ורעיונות.

יישום התכנית “כוחה של מילה” בשנת הלימודים תשע”ו 2015-2016:

יישום התכנית החל בנובמבר 2015, מיד לאחר גיבוש מערכי הפעילות של התכנית בעברית ובערבית. בדצמבר התקיים כנס השקת התכנית ובמקביל החלו השתלמויות הכשרת מורים בית ספריות באזור המרכז והשתלמות אזורית למורי מחוז דרום. שני כנסים ארציים של בתי הספר המשתתפים בתכנית התקיימו – הראשון בפברואר והשני במאי 2016. במסגרתם נפגשו התלמידים והמורים ללמידה ולהיכרות משותפת. בכנס השני התלמידים הציגו פרויקטים שיישמו בנושא. פרטים ומידע

כנס פתיחה: “בין חופש ביטוי להסתה גזענית במערכת החינוך”

כנס הפתיחה של התכנית “כוחה של מילה” התקיים באוניברסיטת חיפה ב-22 בדצמבר, 2015 במסגרת יום העיון השנתי של המסלול להכשרת מורים של הפקולטה לחינוך. הגיעו אליו מורים ואנשי חינוך מבתי ספר שונים שהצטרפו לתכנית השנה.

המרצים הציגו גישות והיבטים שונים בנושא:

ד”ר אריה קיזל, ראש החוג ללמידה, הוראה והדרכה הציג גישה ביקורתית כלפי: “הוראת השסעים ותפיסת “המדינה המקולקלת”; בהרצאתו הצביע ד”ר אריה קיזל על השימוש  הבעייתי  בשפה לתיאור מצב החברה הישראלית  בתכניות הלימודים לאזרחות. הוא ביקש לטעון שהשפה בה מתואר מצב החברה בתכניות החינוך הופכת תופעות דמוקרטיות בעלות ערך חיובי לתופעות שליליות בעייני  המחנכים והמתחנכים ומונעת מהם בדרך זו את הבנת הדמוקרטיה מחד ואת הבנת הכשלים הדמוקרטיים מאידך . הדוגמה הבולטת לניתוח זה הייתה השימוש בתיאור ריבוי הקבוצות והמחלוקות בישראל כשסעים. לטענתו העובדה שתופעת הריבוי והמחלוקת שהינה בעלת ערך חיובי בדמוקרטיה, מוצגת כאילו היא מבטאה בעיה (שסעים), היא מבין הגורמים לפגיעה בתודעה הדמוקרטית ובאופן פרדוכסלי, היא הגורמת לשסעים. (מאמר בקישור: הוראת האזרחות בישראל: בין שסעים לנרטיבים)

פרופ’ הנרייט דהאן כלב הציגה מחקר חדש שערכה העוסק בפוליטיקה של הצבע. נושא זה נחקר לאחרונה בהרחבה בעולם בעקבות תופעות הגזענות הרבות. בצד ההבנה של הקשר בין צבע לפוליטיקה, הציגה ד”ר כלב את תופעת הגזענות בדרך חדשה. היא ביקשה לטעון כי הדיכוי על בסיס הצבע איננו קיים רק ביחסים בין הקבוצה ההגמונית לקבוצות האחרות, אלא היא מופעלת באותו אופן גם  בין הקבוצות המודרות לבין עצמן. הצבע משמש כלי בידי כל קבוצה לקיים את ההדרה והדיכוי כלפי הקבוצות האחרות השונות ממנה בצבע. (כך לדוגמה מוגזעת קהילת השחורים מאפריקה בקהילה הבדואית). לתופעה זו השלכות חינוכיות מעמיקות.

עו”ד דן יקיר, היועץ משפטי של האגודה לזכויות האזרח העלה את ההיבט המשפטי של תופעת הגזענות בכלל וההסתה לגזענות באופן מיוחד; הוא תאר את ההיסטוריה המשפטית של המאבק בתופעת הגזענות מאז עליית הרב כהנא לציבוריות הישראלית ועד היום. במסגרת הרצאתו ביקש דן יקיר להבהיר מה בין חופש ביטוי להסתה ומה בין ביטוי לפעולה גזענית.

שרף חסאן, מנהל מח’ חינוך של האגודה דיבר על תפקידה של מערכת החינוך במאבק בהסתה גזענית; ד”ר שארף חסאן ביקש להצביע על התדרדרות במצב החינוך לדמוקרטיה בישראל. הוא תיאר את התקציבים הדלים המוקצבים למטרה זו במערכת החינוך ועמד על שינוי ההתייחסות בה  למתח בין מדינה יהודית למדינה דמוקרטית. עוד העלה ד”ר שארף את החשש של המורים מפני התבטאות בנושאים שנויים במחלוקת ואת הבעייתיות המיוחדת של המורים בבתי הספר הערבים לעסוק בסוגיות הדמוקרטיות. שארף תיאר את התכנית החינוכית של האגודה לזכויות האזרח ושל מדרשת אדם בפני המשתתפים וקרא להם להצטרף אליה.

ד”ר אוקי מרושק-קלארמן, המנהלת האקדמית של מדרשת אדם דיברה על הדרכים להתמודדות חינוכית עם הסתה גזענית בכיתה; בדבריה ניסתה אוקי מרושק להצביע על שימוש באסטרטגיות חינוך לדמוקרטיה  אשר מייצרות תמונה חברתית מעוותת. כך לדוגמה הביאה את הדרך בה מטפלת המערכת בסטריאוטיפים וציינה את העובדה שהפרכה של סטריאוטיפים מונעת מהתלמידים להבין את התופעות החברתיות שהן נדרשות תמיד  להכללות. כמו כן הצביעה אוקי מרושק על השימוש בשפה טיפולית במערכת החינוכית להתמודדות עם סוגיות אזרחיות והבהירה את המחיר של שיבוש זה. הנקודה האחרונה התייחסה לחוסר היכולת של המורים להתייחס לתלמידיהם כנציגי קבוצות חברתיות ועל המחיר האישי והדמוקרטי שמשלמים המתחנכים בעקבות תופעה זו.

ד”ר  צפריר גולדברג, מהחוג ללמידה, הוראה והדרכה התייחס לשילוב החינוך נגד הגזענות בתכנית הלימודים ובמקצועות ההוראה. בדבריו הצביע ד”ר צפריר על העדר פרקים בלימודי ההיסטוריה והיהדות המצביעים על שיתופי פעולה תרבותיים, דתיים ושלטוניים בין יהודים וערבים. הוא ביקש להציג את מחקרו המתאר את ההשפעה החיובית של שילוב היבטים חיוביים של הקשר עם “האחר” בהיסטוריה ובמקצועות לימוד אחרים כבעל השפעה מכרעת על התפיסות של התלמידים את הקבוצות המוגזעות. הוא ציין את ההערכה הרבה שהייתה להוגים יהודים ידועי שם (כמו הרמב”ם) להגות הערבית. הוא הציג את תכנית הלימודים שפותחה במט”ח למטרות הנ”ל והמליץ על יישום שלה ושל תכניות כמוה.

סדנאות להדגמת תכנית מדרשת אדם והאגודה לזכויות האזרח על “כוחה של מלה”. בחלקו האחרון של יום העיון הוצגה בפני המשתתפים התכנית החינוכית של מדרשת אדם והאגודה לזכויות האזרח “כוחה של מלה” והתקיימו סדנאות  המדגימות את צורת העבודה בה . הסדנאות עסקו בהבחנה בין חופש ביטוי להסתה ונידונו בהם גם הנושא התיאורטי וגם שאלות פדגוגיות . בהדגמה השתתפו כ-120 תלמידי המסלול לחינוך באוניברסיטה ומורים מעוניינים. התוכנית שיצאה זה עתה לאור, חולקה למשתתפים והם הוזמנו להפיץ את המידע אודותיה באתרי החינוך המוכרים להם.

אודות הכנס הועלה באתר אוניברסיטת חיפה: חדשות החוג לחינוך – אוניברסיטת חיפה

כנס בתי ספר ארצי ראשון: נוער פועל להגנה על חופש הביטוי ולהתמודדות עם הגזענות

ב-23 בפברואר 2016 התקיים ברמת אפעל מפגש מרתק בהשתתפות כ-250 מורים ותלמידים, שהגיעו מ-19 בתי ספר יהודים וערבים, מהצפון, מרכז ירושלים והדרום. בתי הספר שהשתתפו שייכים לקהילה חינוכית המלמדת את תכנית מדרשת אדם והאגודה לזכויות האזרח “כוחה של מילה”.

בהרצאות פתיחת היום הודגשה חשיבות חופש הביטוי והסכנה בגזענות, וחשיבות הפעולה האזרחית בכלל ושל בני נוער בפרט במאבק בגזענות ולמען חופש הביטוי. ההרצאות לוו בדוגמאות של בני נוער שתועדו בדרכים שונות והוצגו בשקפים מרתקים. בהמשך התקיימו סדנאות ב-9 קבוצות מעורבות של תלמידים ללמידה משותפת והיכרות אישית. במסגרתן נחשפו התלמידים למתודת הצילום החברתי ואפשרויות השימוש בה, והתנסו בבניית פרויקטים לקידום חופש הביטוי ומאבק בגזענות.

צוות המורים עבר גם הוא מפגש מקביל לתלמידים. מרחב זה עסק אף הוא בשאלת חופש הביטוי וההגנה עליו. המורים שיתפו בפעילויות שמתקיימות בבתי הספר שלהם בנושא החיים המשותפים בכלל וההגנה על חופש הביטוי באופן מיוחד.  המורים ביקשו לקיים רשת תקשורת ביניהם להמשך הפעילות וגילו עניין מיוחד בניסוח המעניין שלהם “לגזור את המגזרים”.

ללא ספק, חשיבות הכנס היתה בראש ובראשונה המפגש וההיכרות האישית בין תלמידים ומורים מבתי ספר שונים, מקהילות שונות  בחברה הישראלית אשר ממעטות להיפגש ולשמוע האחת את דברי רעותה. המפגש היה מרגש ומאתגר והוא מהווה עוד צעד בתהליך חינוכי ארוך טווח בו המורים והתלמידים נטלו על עצמם מחוייבות לעסוק בנושא באופן מעשי בהמשך. המורים יזמו הקמת רשת תקשורת ביניהם להמשך פעילות משותפת אותה כינו: “לגזור את המגזרים”.

כנס בתי ספר ארצי שני: נוער פועל להגנה על חופש הביטוי ולהתמודדות עם הגזענות

תמונות

כנס מפגש בתי הספר השני התקיים ב-24 במאי 2016 ובו הושם דגש על ההיבטים השונים של אפשרויות לפעילות להגנה על חופש הביטוי ומאבק בתופעת הגזענות וההסתה, והצגת העשייה שנעשתה עד כה בבתי הספר.  

EU-logo

בתמיכת האיחוד האירופי