היום הבינלאומי למאבק בגזענות 21.3

whatsnew_racism2תופעת הגזענות מאיימת על כל חברה אנושית, ממוסדת ושאיננה ממוסדת, הקיצוניות שבהן חווה העולם במלחמת העולם השנייה – בה הופרו כל זכויות האדם הבסיסיות באופן נרחב ומחריד. תופעה זו ממשיכה ומתקיימת גם בימינו באופנים, בהיקפים ובעוצמות שונות ברחבי העולם ובמדינת ישראל

בשנים האחרונות חלה מגמה מדאיגה ביותר של התרחבות תופעת הגזענות בחברה הישראלית המופנית כלפי קבוצות שונות: אתניות, תרבותיות, לאומיות ועוד. גילויי הגזענות הגיעו לשיאם במיוחד בקיץ  2015, הרצח של שירה בנקי ז”ל במהלך הפגנה בירושלים, הרצח של משפחת דוואבשה ז”ל, פעולות תג מחיר באתרים דתיים, הסתה במגרשי הספורט ועל קירות בתי ספר שונים. מגמה זו מחייבת את כולנו לפעול כדי למגרה והאמצעים להאבק בה צריכים להיות מותאמים לנסיבות הספציפיות בהן היא מופיעה.

תופעת הגזענות היא מבין הצורות הקיצוניות ביותר של אפליה. בדומה לצורות אפליה אחרות היא מונעת מימוש שווה של זכויות מקבוצות שונות באוכלוסייה, אולם בשונה מהן היא מלווה בדרך כלל ברגשות עוינים של סלידה ושנאה המקבלים ביטוי במרחב האישי והציבורי. לעיתים מזומנות מלווה התופעה גם בפעילות אלימה כלפי הקבוצות המוגזעות. קבוצות אלו נחשבות כבעלות תכונות טבעיות נחותות ו/או שליליות שאינן ניתנות לשינוי. חוסר האפשרות לשנות אותן מאפשר מצדו לשלול את הזכויות ללא קשר למעשים של חברי הקבוצה עליהם מופעלת הגזענות.

המציאות החברתית פוליטית בחברה הישראלית מהווה כר נרחב להתפשטות התופעה. הסכסוך הישראלי פלסטיני והמחלוקת הקשה על הדרכים להתמודד אתו, גורמים לרבים להחליף שיח רציונלי בעמדות גזעניות, הן כלפי אלו שאתם אינם מסכימים בתוך החברה הישראלית והן כלפי מי שמוגדר כ”אויב”. גורליות ההכרעות העומדות בפני אזרחי מדינת ישראל מייצרת שיח המבוסס בחלקיו הרבים על פחד ודעות קדומות. בהעדר יכולת שכנוע וידע רלוונטי, הוא מומר בהתנגדות לדוברים ובפיחות מעמדם  במקום התייחסות לדבריהם.

מדרשת אדם מציעה מספר תכניות להתמודדות חינוכית עם תופעת הגזענות שמיושמות בכ-80 בתי ספר על יסודיים, יהודים וערבים החל משנת 2012. בתוכניות אלו המורים מוזמנים ללמוד וללמד את תלמידיהם מה בין אפליה לגזענות, מהו הרקע לצמיחתן של תופעות אלו בכלל ובמדינת ישראל באופן מיוחד וכיצד ניתן למנוע אותן. כל אחת מהתוכניות המוצעות להלן מתמודדת עם משימות אלו בדרך שונה, תוך שימת דגש לזווית אחרת של הדיון והפרקטיקה החינוכית.

אנו מזמינים את המורים לבחור את התכנית המתאימה לתלמידיהם מאתר מדרשת אדם בקישורים הבאים:

בשביל הדיאלוג התמודדות חינוכית עם תופעת הגזענות

כן לכבוד האדם ולא לגזענות

כוחה של מילה חינוך להגנה על חופש הביטוי ולהתמודדות עם הסתה וגזענות

חומרים והצעות לפעילויות נוספים  תמצאו באתר מדרשת אדם http://www.adaminstitute.org.il/

רקע ליום הבינלאומי למאבק בגזענות

היום הבינלאומי המוקדש לביעור האפלייה הגזעית מצויין בכל שנה ב-21 במרץ מטרתו להעלות את הנושא לראש סדר היום העולמי ולעודד פעולה של מדינות, קבוצות ויחידים לביעורה. מועד זה נקבע על ידי האו”ם לזכר “טבח שרפוויל” שאירע ב-21 במרץ 1960 בדרום אפריקה, בו נורו ונהרגו על ידי המשטרה שישים ותשעה בני אדם שהשתתפו בצעדת מחאה. באותה תקופה התקיים משטר האפרטהייד הגזעני בדרום אפריקה ותושביה השחורים של העיירה שרפוויל יצאו לצעדת מחאה נגד ”חוקי המעבר” (pass laws) שהגבילו מאוד את חופש התנועה והעבודה של כל האזרחים הלא-לבנים . משטר האפרטהייד בדרום אפריקה בוטל בשנת 1990.

ב-7 למרץ 1966 פירסמה העצרת הכללית של האו“ם את “האמנה הבינלאומית בדבר ביעור כל הצורות של אפליה גזעיתוקבעה את ה-21.3 כמועד לציון המאבק לביעור האפליה הגזעית בעולם.

הסעיף הראשון של האמנה מגדיר את משמעות המונח “אפלייה גזעית”:

באמנה זו המונח “אפליה גזעית” משמעו יהא כל הבחנה, הוצאה מן הכלל, הגבלה או העדפה המיוסדים על נימוקי גזע, צבע, יחוס משפחתי, מוצא לאומי או אתני, שמגמתם או תוצאתם יש בהן כדי לסכל את ההכרה, ההנאה והשימוש, או לפגום בהכרה, בהנאה או בשימוש, על בסיס שווה, של זכויות האדם וחירויות היסוד בחיים המדיניים הכלכליים, החברתיים, התרבותיים, או בכל תחום אחר בחיי הציבור”.

באמנה 24 סעיפים והסעיף ה-5 הוא המשמעותי ביותר בו מפורטות כל אותן זכויות שעל המדינה להבטיח לכל אדם “[…] ולערוב לזכותו של כל אדם, בלא הבחנה באשר לגזע, צבע או מוצא לאומי או אתני, לשוויון בפני החוק, בעיקר בהנאה מן הזכויות דלקמן: […]”.

באופן מקרי וסמלי ביותר ה-21 במרץ הוא גם “יום השוויון האביבי” שבו היום והלילה שווים באורכם והוא בהחלט מתקשר לדרישה המוסרית והמעשית לשוויון בין כל בני האדם ללא הבדל דת, גזע ומין, כפי שנוסח במגילת העצמאות של מדינת ישראל:

[…] תקיים שויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין;  תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות; תשמור על המקומות הקדושים של כל הדתות; ותהיה   נאמנה לעקרונותיה של מגילת האומות המאוחדות. […]