Screen Shot 2016-05-15 at 3.32.13 PM

החרם הכלכלי פוליטי – דרך לביטוי חופשי ו/או להתנגדות לא אלימה

law_thumb“החוק למניעת פגיעה במדינת ישראל באמצעות חרם, התשע”א,2011″ המוכר כ”חוק החרם“, שאושר במליאת הכנסת ביום 11.7.2011, שב ואושר עם תיקונים במליאת הכנסת  בקריאה שנייה ושלישית – הצעת“חוק הכניסה לישראל  ביום 6.3.2017. החרם כפי שמוגדר בחוק, הינו אמצעי ביטוי אחד מבין רבים. על פניו ניתן היה לדון בו כמו בכל סוג ביטוי אחר ולייתר את הדיון המוצע, אולם עיון מעמיק יותר מעלה שלאמצעי זה יש מאפיינים ייחודים המחייבים שיקול דעת נוסף.


 על פגיעה סמויה בחופש הביטוי

thumbבצד הדיון הפתוח והגלוי על חשיבות חופש הביטוי ועל ההגבלות הלגיטימיות שלו, מתקיימים תהליכים סמויים מכוונים ושאינם מכוונים של צמצום ופגיעה בחופש הביטוי, אשר המודעות להם בקרב הציבור מעטה ולפיכך הם עלולים לשמש בידי מתנגדי הדמוקרטיה ככלים לניגוח ולביטול האפשרות לקיום שיח ציבורי פתוח, פלורליסטי ואמיץ. נבקש בפוסט קצר זה לציין חלק מתהליכים אלו, כדי ליצור מודעות לפגיעה אפשרית בדמוקרטיה בכלל ובחופש הביטוי במיוחד.דיונים נוספים בעקבות אירועים אקטואליים


חשיבות השידור הציבורי – האם חופש הביטוי הוא זכות או מוצר כלכלי?

Screen Shot 2017-04-09 at 9.11.22 AMהדיון המתקיים בימים אלו בסוגיית רשות השידור והתאגיד הציבורי, מייצג מחלוקת עמוקה בסוגיה דמוקרטית מכרעת.  האם חופש הביטוי אמור להיות זכות דמוקרטית או שמא עלינו לראותו כמוצר צריכה הנתון לכללי השוק?


מה בין הסתה להצתה? עידן הפוסט אמת

thumb_14_05_2017בחודש נובמבר האחרון (2016) התרחשו בישראל כ-1,700 שריפות ברחבי הארץ. מפכ”ל המשטרה הורה להקים צוות חקירה מיוחד, ובשיתוף המשטרה והשב”כ נעצרו 37 חשודים בהצתה, רובם המכריע בחשד להצתה על רקע לאומני. לאחר חודשיים של חקירה, לא הוגשו כתבי אישום בגין הצתה על רקע לאומני.


חופש הביטוי של המיעוט במשטר דמוקרטי

protestחופש הביטוי הוא זכות יסוד בממשל דמוקרטי. זכות זו מאפשרת לאזרחים לקבל ולמסור מידע, להשמיע ולשמוע דעות, למחות נגד אי שוויון ודיכוי, להשפיע על המיינסטרים ולבקר את המשטר. חופש הביטוי חיוני הן למימושו העצמי של כל אדם והן לקיומו של ההליך הדמוקרטי.

 


 

zipper-mouth-face-emoji-emoticon-vector-iconחופש הביטוי: שוברים את השתיקה

התכנית הלאומית ללמידה משמעותית חותרת למצוינות ערכית וחברתית ולכינונה של חברת מופת במדינת ישראל. לשם כך על מערכת החינוך לחזק את המעורבות של התלמידים בסוגיות מוסריות וחברתיות ולעודד שיח חינוכי על נושאים שנויים במחלוקת, ובכלל זה נושאים פוליטיים ואקטואליים, באמצעות דיון פתוח, הוגן ומכבד.להורדה


political-correctness-1-silence

פוליטיקלי קורקט – בין משטרת מחשבות לנימוס בסיסי

החברה נוטה לתקן ולהעיר לדוברים ודוברות, כותבים וכותבות, על תקינות לשונית. אם יתפרסם מסמך ובו הביטוי “שלוש בנים” או “עשר שקל” – יהיה מי שייתקן את הטעות. השמירה על שפה תקינה יכולה לנבוע משמרנות (למשל, נזיפה על שימוש ב”סלנג”, לשון רחוב שמרחיבה את גבולות השפה), או רצון לשמור על מכנה משותף – שהרי כללי השפה מאפשרים לכולם להבין את כולן, כי כולנו מדברים/ות באותה השפה ומשתמשים בה באותו האופן.להורדה


shaming_thumbביוש באינטרנט – כלי לתיקון עוולות ו/או לינץ’ בכיכר העיר? לתופעה הביוש השלכות אישיות, חברתיות ופוליטיות. בפוסט זה ננסה לעמוד בקצרה על היבטיה השליליים של התופעה ועל הדרכים להתמודד אתם ובה בעת להצביע על האפשרויות לעשות בה שימוש לקידום מטרות בעלות ערך חיובי.


 

thumb הרשת החברתית בשירות הדמוקרטיה. לתקשורת האינטרנטית יש גם פוטנציאל חינוכי, חברתי, דמוקרטי, אשר איננו נידון בדרך כלל ולפיכך לא בא לידי מימוש. פוסט זה מוקדש לפוטנציאל זה.


הדרת נשים  מהמרחב הציבורי הדרת נשים היא מגמה חברתית של הרחקת נשים מעמדות ציבוריות בעלות משמעות – בכלכלה, פוליטיקה, הבעת דעה, ואף הרחקה מהופעה בציבור.

“שוות אבל נפרדות” – הקריאה להפרדה בין נשים יהודיות לנשים ערביות בחדר הלידה הזכירה לכולנו כי גם במקום זה, אנו עלולים למצוא את עצמנו חשופים להפליה ולגזענות, ויש אף שייטענו שאפליה כזו קיימת בה מאז ומתמיד.

כוחה של מילה: שוברים את ההשתקה- הצעה לדיון כיתתי – פסילת הספר “גדר חיה”, הצעת חוק הסימון, ארגון “שוברים שתיקה” מורחק מפעילות  בבתי הספר, פסילת ההצגה “הזמן המקביל”, ועוד. אירוע רודף אירוע – כבר קשה לעקוב, לעצור ולקיים דיון מסודר על כל נושא בנפרד, דיון המבקש להעלות עם התלמידים/ות תהיות בנוגע למשמעות פעולות אלה בהיבט של עקרונות הדמוקרטיה בכלל, ובהיבט של חופש הביטוי בפרט.

על אמנות, צנזורה וחופש הביטוי – הספר “גדר חיה” מאת דורית רביניאן עמד לאחרונה במרכז סערה ציבורית, שהדיה טרם שככו. הספר מספר את סיפורם של ליאת הישראלית וחילמי הפלסטיני, המתאהבים בניו יורק כשברקע מהדהדת המציאות המסוכסכת בישראל ובשטחים הכבושים.

אתגר חופש הביטוי ברשתות החברתיות – בני האדם שונים זה מזה בהשקפותיהם, בהעדפותיהם, באמונתם ובטעמם. אנשים אוהבים דברים שונים, מתלבשים בצורה שונה, מתבטאים באופן שונה ומאמינים בדתות שונות.

חירות היא תמיד אך ורק חירותו של מי שחושב אחרת – “חירות רק לתומכי הממשלה או רק לתומכי מפלגה מסוימת – רבים ככל שיהיו – אינה חירות כלל. חירות היא תמיד אך ורק חירותו של מי שחושב אחרת.”

ושוב, אחרי קיץ סוער – חינוך אפקטיבי לחופש הביטוי: פרויקט משותף למדרשת אדם והאגודה לזכויות האזרח בישראל.

logos