Animated_words_matter  

אודות התכנית

כוחה של מילההיא תכנית חינוכית המבקשת להעמיק את ההבנה בנוגע לחשיבות חופש הביטוי במשטר דמוקרטי מחד, ואת ההבחנות בינו לבין הסתה וביטויים גזעניים מאידך. התכנית היא פרי יוזמה משותפת של מדרשת אדם והאגודה לזכויות האזרח, המיושמת בשנים 2015-2017 (תשע”ו-תשע”ז), במספר מרחבים:

  • פיתוח וכתיבת תכנית לימודים בעברית ובערבית בה ניתן למצוא מאמרים ומערכי שיעור;
  • פעילות חינוכית עם 52 חטיבות ותיכוניים, יהודים וערבים, בפריסה ארצית (26 בכל שנה) הכוללת – סמינרים ומפגשים ארציים של תלמידים ומורים, השתלמויות מורים וליווי בהוראת התכנית בכיתות וקידום מיזמים בית סיפריים בנושא;
  • כנסים אקדמיים לסטודנטים ולאנשי חינוך;
  • פרסום באינטרנט מאמרי דיעה ואקטואליה להעלאת המודעות ולעידוד דיון ציבורי בנושא.

רציונל התכנית

characחופש הביטוי הוא מעקרונות היסוד של הדמוקרטיה, ובין החשובים שביניהם. הוא זה המאפשר לנו לבטא את עצמנו באופן אישי ובאופן קולקטיבי, הוא המקדם, כפי שנראה בתכנית זו, חשיבה מושכלת וזו מצידה מאפשרת ביקורת והשתפרות מתמדת הן ברמה הפרטית והן ברמה הפוליטית. בישראל, הצורך להבחין הבחנה ברורה בין ביטוי לגיטימי בדמוקרטיה לביטוי שאינו לגיטימי –מתחדד ועולה לאחרונה, בגלל אירועים קשים של פשעי שנאה, הסתה בכלל והסתה לגזענות באופן מיוחד. להמשך קריאה    

להורדת התכנית

EU-logo התכנית מתקיימת במימון האיחוד האירופי

מאמרי אקטואליה והצעות לדיון

Screen Shot 2017-04-09 at 9.11.22 AMחשיבות השידור הציבורי – האם חופש הביטוי הוא זכות או מוצר כלכלי?

הדיון המתקיים בימים אלו בסוגיית רשות השידור והתאגיד הציבורי, מייצג מחלוקת עמוקה בסוגיה דמוקרטית מכרעת.  האם חופש הביטוי אמור להיות זכות דמוקרטית או שמא עלינו לראותו כמוצר צריכה הנתון לכללי השוק? עוד…


חופש הביטוי של המיעוט במשטר דמוקרטי

protestחופש הביטוי הוא זכות יסוד בממשל דמוקרטי. זכות זו מאפשרת לאזרחים לקבל ולמסור מידע, להשמיע ולשמוע דעות, למחות נגד אי שוויון ודיכוי, להשפיע על המיינסטרים ולבקר את המשטר. חופש הביטוי חיוני הן למימושו העצמי של כל אדם והן לקיומו של ההליך הדמוקרטי.להורדה


zipper-mouth-face-emoji-emoticon-vector-iconחופש הביטוי: שוברים את השתיקה

התכנית הלאומית ללמידה משמעותית חותרת למצוינות ערכית וחברתית ולכינונה של חברת מופת במדינת ישראל. לשם כך על מערכת החינוך לחזק את המעורבות של התלמידים בסוגיות מוסריות וחברתיות ולעודד שיח חינוכי על נושאים שנויים במחלוקת, ובכלל זה נושאים פוליטיים ואקטואליים, באמצעות דיון פתוח, הוגן ומכבד.להורדה


political-correctness-1-silence

פוליטיקלי קורקט – בין משטרת מחשבות לנימוס בסיסי

החברה נוטה לתקן ולהעיר לדוברים ודוברות, כותבים וכותבות, על תקינות לשונית. אם יתפרסם מסמך ובו הביטוי “שלוש בנים” או “עשר שקל” – יהיה מי שייתקן את הטעות. השמירה על שפה תקינה יכולה לנבוע משמרנות (למשל, נזיפה על שימוש ב”סלנג”, לשון רחוב שמרחיבה את גבולות השפה), או רצון לשמור על מכנה משותף – שהרי כללי השפה מאפשרים לכולם להבין את כולן, כי כולנו מדברים/ות באותה השפה ומשתמשים בה באותו האופן.להורדה


shaming_thumbביוש באינטרנט – כלי לתיקון עוולות ו/או לינץ’ בכיכר העיר? לתופעה הביוש השלכות אישיות, חברתיות ופוליטיות. בפוסט זה ננסה לעמוד בקצרה על היבטיה השליליים של התופעה ועל הדרכים להתמודד אתם ובה בעת להצביע על האפשרויות לעשות בה שימוש לקידום מטרות בעלות ערך חיובי.


thumb הרשת החברתית בשירות הדמוקרטיה. לתקשורת האינטרנטית יש גם פוטנציאל חינוכי, חברתי, דמוקרטי, אשר איננו נידון בדרך כלל ולפיכך לא בא לידי מימוש. פוסט זה מוקדש לפוטנציאל זה.


הדרת נשים  מהמרחב הציבורי הדרת נשים היא מגמה חברתית של הרחקת נשים מעמדות ציבוריות בעלות משמעות – בכלכלה, פוליטיקה, הבעת דעה, ואף הרחקה מהופעה בציבור.

“שוות אבל נפרדות” – הקריאה להפרדה בין נשים יהודיות לנשים ערביות בחדר הלידה הזכירה לכולנו כי גם במקום זה, אנו עלולים למצוא את עצמנו חשופים להפליה ולגזענות, ויש אףף שייטענו שאפליה כזו קיימת בה מאז ומתמיד.

כוחה של מילה: שוברים את ההשתקה- הצעה לדיון כיתתי – פסילת הספר “גדר חיה”, הצעת חוק הסימון, ארגון “שוברים שתיקה” מורחק מפעילות  בבתי הספר, פסילת ההצגה “הזמן המקביל”, ועוד. אירוע רודף אירוע – כבר קשה לעקוב, לעצור ולקיים דיון מסודר על כל נושא בנפרד, דיון המבקש להעלות עם התלמידים/ות תהיות בנוגע למשמעות פעולות אלה בהיבט של עקרונות הדמוקרטיה בכלל, ובהיבט של חופש הביטוי בפרט.

על אמנות, צנזורה וחופש הביטוי – הספר “גדר חיה” מאת דורית רביניאן עמד לאחרונה במרכז סערה ציבורית, שהדיה טרם שככו. הספר מספר את סיפורם של ליאת הישראלית וחילמי הפלסטיני, המתאהבים בניו יורק כשברקע מהדהדת המציאות המסוכסכת בישראל ובשטחים הכבושים.

אתגר חופש הביטוי ברשתות החברתיות – בני האדם שונים זה מזה בהשקפותיהם, בהעדפותיהם, באמונתם ובטעמם. אנשים אוהבים דברים שונים, מתלבשים בצורה שונה, מתבטאים באופן שונה ומאמינים בדתות שונות.

חירות היא תמיד אך ורק חירותו של מי שחושב אחרת – “חירות רק לתומכי הממשלה או רק לתומכי מפלגה מסוימת – רבים ככל שיהיו – אינה חירות כלל. חירות היא תמיד אך ורק חירותו של מי שחושב אחרת.”

ושוב, אחרי קיץ סוער – חינוך אפקטיבי לחופש הביטוי: פרויקט משותף למדרשת אדם והאגודה לזכויות האזרח בישראל.

logos

שנת פעילות ראשונה – תשע”ו 2016-2015

כנס באוניברסיטת חיפה 22.12.2015

כנס באוניברסיטת חיפה: “בין חופש ביטוי להסתה גזענית במערכת החינוך” – 22 בדצמבר 2015, אולם הכט

כנס הפתיחה של התכנית “כוחה של מילה” התקיים באוניברסיטת חיפה במסגרת יום העיון השנתי של המסלול להכשרת מורים של הפקולטה לחינוך. השתתפו בו 160 סטודנטים, סגל הפקולטה ואנשי חינוך מבתי ספר שונים שהצטרפו לתכנית השנה.

המרצים הציגו גישות והיבטים שונים בנושא:

ד”ר אריה קיזל, ראש החוג ללמידה, הוראה והדרכה הציג גישה ביקורתית כלפי: “הוראת השסעים ותפיסת “המדינה המקולקלת”; בהרצאתו הצביע ד”ר אריה קיזל על השימוש  הבעייתי  בשפה לתיאור מצב החברה הישראלית  בתכניות הלימודים לאזרחות. הוא ביקש לטעון שהשפה בה מתואר מצב החברה בתכניות החינוך הופכת תופעות דמוקרטיות בעלות ערך חיובי לתופעות שליליות בעייני  המחנכים והמתחנכים ומונעת מהם בדרך זו את הבנת הדמוקרטיה מחד ואת הבנת הכשלים הדמוקרטיים מאידך . הדוגמה הבולטת לניתוח זה הייתה השימוש בתיאור ריבוי הקבוצות והמחלוקות בישראל כשסעים. לטענתו העובדה שתופעת הריבוי והמחלוקת שהינה בעלת ערך חיובי בדמוקרטיה, מוצגת כאילו היא מבטאה בעיה (שסעים), היא מבין הגורמים לפגיעה בתודעה הדמוקרטית ובאופן פרדוכסלי, היא הגורמת לשסעים. (מאמר בקישור: הוראת האזרחות בישראל: בין שסעים לנרטיבים)

פרופ’ הנרייט דהאן כלב הציגה מחקר חדש שערכה העוסק בפוליטיקה של הצבע. נושא זה נחקר לאחרונה בהרחבה בעולם בעקבות תופעות הגזענות הרבות. בצד ההבנה של הקשר בין צבע לפוליטיקה, הציגה ד”ר כלב את תופעת הגזענות בדרך חדשה. היא ביקשה לטעון כי הדיכוי על בסיס הצבע איננו קיים רק ביחסים בין הקבוצה ההגמונית לקבוצות האחרות, אלא היא מופעלת באותו אופן גם  בין הקבוצות המודרות לבין עצמן. הצבע משמש כלי בידי כל קבוצה לקיים את ההדרה והדיכוי כלפי הקבוצות האחרות השונות ממנה בצבע. (כך לדוגמה מוגזעת קהילת השחורים מאפריקה בקהילה הבדואית). לתופעה זו השלכות חינוכיות מעמיקות.

עו”ד דן יקיר, היועץ משפטי של האגודה לזכויות האזרח העלה את ההיבט המשפטי של תופעת הגזענות בכלל וההסתה לגזענות באופן מיוחד; הוא תאר את ההיסטוריה המשפטית של המאבק בתופעת הגזענות מאז עליית הרב כהנא לציבוריות הישראלית ועד היום. במסגרת הרצאתו ביקש דן יקיר להבהיר מה בין חופש ביטוי להסתה ומה בין ביטוי לפעולה גזענית.

שרף חסאן, מנהל מח’ חינוך של האגודה דיבר על תפקידה של מערכת החינוך במאבק בהסתה גזענית; ד”ר שארף חסאן ביקש להצביע על התדרדרות במצב החינוך לדמוקרטיה בישראל. הוא תיאר את התקציבים הדלים המוקצבים למטרה זו במערכת החינוך ועמד על שינוי ההתייחסות בה  למתח בין מדינה יהודית למדינה דמוקרטית. עוד העלה ד”ר שארף את החשש של המורים מפני התבטאות בנושאים שנויים במחלוקת ואת הבעייתיות המיוחדת של המורים בבתי הספר הערבים לעסוק בסוגיות הדמוקרטיות. שארף תיאר את התכנית החינוכית של האגודה לזכויות האזרח ושל מדרשת אדם בפני המשתתפים וקרא להם להצטרף אליה.

ד”ר אוקי מרושק-קלארמן, המנהלת האקדמית של מדרשת אדם דיברה על הדרכים להתמודדות חינוכית עם הסתה גזענית בכיתה; בדבריה ניסתה אוקי מרושק להצביע על שימוש באסטרטגיות חינוך לדמוקרטיה  אשר מייצרות תמונה חברתית מעוותת. כך לדוגמה הביאה את הדרך בה מטפלת המערכת בסטריאוטיפים וציינה את העובדה שהפרכה של סטריאוטיפים מונעת מהתלמידים להבין את התופעות החברתיות שהן נדרשות תמיד  להכללות. כמו כן הצביעה אוקי מרושק על השימוש בשפה טיפולית במערכת החינוכית להתמודדות עם סוגיות אזרחיות והבהירה את המחיר של שיבוש זה. הנקודה האחרונה התייחסה לחוסר היכולת של המורים להתייחס לתלמידיהם כנציגי קבוצות חברתיות ועל המחיר האישי והדמוקרטי שמשלמים המתחנכים בעקבות תופעה זו.

ד”ר  צפריר גולדברג, מהחוג ללמידה, הוראה והדרכה התייחס לשילוב החינוך נגד הגזענות בתכנית הלימודים ובמקצועות ההוראה. בדבריו הצביע ד”ר צפריר על העדר פרקים בלימודי ההיסטוריה והיהדות המצביעים על שיתופי פעולה תרבותיים, דתיים ושלטוניים בין יהודים וערבים. הוא ביקש להציג את מחקרו המתאר את ההשפעה החיובית של שילוב היבטים חיוביים של הקשר עם “האחר” בהיסטוריה ובמקצועות לימוד אחרים כבעל השפעה מכרעת על התפיסות של התלמידים את הקבוצות המוגזעות. הוא ציין את ההערכה הרבה שהייתה להוגים יהודים ידועי שם (כמו הרמב”ם) להגות הערבית. הוא הציג את תכנית הלימודים שפותחה במט”ח למטרות הנ”ל והמליץ על יישום שלה ושל תכניות כמוה.

סדנאות להדגמת תכנית מדרשת אדם והאגודה לזכויות האזרח על “כוחה של מלה”. בחלקו האחרון של יום העיון הוצגה בפני המשתתפים התכנית החינוכית של מדרשת אדם והאגודה לזכויות האזרח “כוחה של מלה” והתקיימו סדנאות  המדגימות את צורת העבודה בה . הסדנאות עסקו בהבחנה בין חופש ביטוי להסתה ונידונו בהם גם הנושא התיאורטי וגם שאלות פדגוגיות . בהדגמה השתתפו כ-120 תלמידי המסלול לחינוך באוניברסיטה ומורים מעוניינים. התוכנית שיצאה זה עתה לאור, חולקה למשתתפים והם הוזמנו להפיץ את המידע אודותיה באתרי החינוך המוכרים להם.

אודות הכנס הועלה באתר אוניברסיטת חיפה: חדשות החוג לחינוך – אוניברסיטת חיפה

סמינר תלמידים ארצי 23 בפברואר 2016

בסמינר הראשון שנערך ברמת אפעל ב-23.2.2016, התקיים מפגש מרתק בהשתתפות כ-250 מורים ותלמידים, שהגיעו מ-19 בתי ספר יהודים וערבים, מהצפון, מרכז ירושלים והדרום. בתי הספר שהשתתפו שייכים לקהילה חינוכית המלמדת את תכנית מדרשת אדם והאגודה לזכויות האזרח “כוחה של מילה”.

בהרצאות פתיחת היום הודגשה חשיבות חופש הביטוי והסכנה בגזענות, וחשיבות הפעולה האזרחית בכלל ושל בני נוער בפרט במאבק בגזענות ולמען חופש הביטוי. ההרצאות לוו בדוגמאות של בני נוער שתועדו בדרכים שונות והוצגו בשקפים הממחישים את אפשרויות הפעולה למאבק להגנה על חופש הביטוי ולהתמודדות עם הסתה וגזענות במדיה החברתית. בהמשך התקיימו סדנאות ב-9 קבוצות מעורבות של  תלמידים ללמידה משותפת והיכרות אישית. במסגרתן נחשפו התלמידים למתודת הצילום החברתי ואפשרויות השימוש בה, והתנסו בבניית פרויקטים לקידום חופש הביטוי ומאבק בגזענות.

המורים השתתפו בסדנאות מקבילות לאלו של תלמידיהם ועסקו בשאלת חופש הביטוי וההגנה עליו בכלל ובמערכת החינוך, בפרט. המורים שיתפו את עמיתיהם בפעילויות שמתקיימות בבתי הספר שלהם בנושא החיים המשותפים בכלל וההגנה על חופש הביטוי באופן מיוחד. המורים יזמו הקמת רשת תקשורת ביניהם להמשך פעילות משותפת אותה כינו: “לגזור את המגזרים”.

ללא ספק, חשיבות הכנס היתה בראש ובראשונה המפגש וההיכרות האישית בין תלמידים ומורים מבתי ספר שונים, מקהילות שונות  בחברה הישראלית אשר ממעטות להיפגש ולשמוע האחת את דברי רעותה. המפגש היה מרגש ומאתגר והוא מהווה עוד צעד בתהליך חינוכי ארוך טווח בו המורים והתלמידים נטלו על עצמם מחוייבות לעסוק בנושא באופן מעשי בהמשך.

סמינר תלמידים ארצי 24.5.2016

נוער פועל להגנה על חופש הביטוי ולהתמודדות עם הגזענות

הסמינר השני נערך בנורדייה, ב-24 במאי 2016 והשתתפו 180 תלמידים ומורים מ-12 בתי ספר, יהודים וערבים, המשתתפים בתכנית. בסמינר זה הושם דגש על ההיבטים השונים של אפשרויות לפעילות להגנה על חופש הביטוי ומאבק בתופעת הגזענות וההסתה, והצגת העשייה שנעשתה עד כה בבתי הספר.

בחלקו הראשון של היום התקיימה סדנת היכרות ב-7 קבוצות הנחייה מעורבות, שהתמקדה בהיכרות אישית ועם תרבות השימוש באינטרנט של בני הנוער בחברה הערבית ובחברה היהודית. בהמשך התקיים מופע פלייבק בו הועלו סיטואציות וקשיים אותם חווים התלמידים בחברה בה הם חיים ונעשה ניסיון להציג את הדרכים בהם בחרו לפעול. בסוף היום הוצגו פרויקטים של תלמידים בנושא שנעשו במהלך השנה בבתי הספר.

שנת פעילות שנייה – תשע”ז 2017-2016

כנס באוניברסיטת חיפה 17.1.2017

הכנס “חופש הביטוי ומערכת החינוך בישראל” התקיים במסגרת יום העיון השנתי של המסלול להכשרת מורים של הפקולטה לחינוך באוניברסיטת חיפה. זו שנה שנייה שמתקיים כנס זה בשיתוף הפקולטה כחלק מהתכנית “כוחה של מילה” של מדרשת אדם והאגודה לזכויות האזרח. בכנס השתתפו כמאה ושמונים סטודנטים להוראה וחברי סגל. הכנס זכה למשוב חיובי ביותר הן מצד הסגל האקדמי והן של הסטודנטים והסטודנטיות.

חלקו הראשון של הכנס כלל ברכות והרצאות:

פרופחנן אלכסנדר, דיקאן הפקולטה לחינוך פתח את הכנס ובירך את המשתתפים ואת הארגונים השותפים לקיום יום זה. בדבריו הדגיש את חשיבות חופש הביטוי בחינוך והצורך החיוני בה.

השגריר לארס פאבורגאנדרסן, ראש המשלחת של האיחוד האירופי בישראל, בירך את באי הכנס וציין את הערכתו הרבה לעובדה שהנושא מועלה לסדר היום החינוכי והציבורי בפורום הספציפי הזה.

שרף חסן, מנהל מחלקת החינוך מהאגודה לזכויות האזרח, דיבר על צמצום חופש הביטוי במערכת החינוך ברמה הפורמלית וברמה הפרקטית.

דר אוקי מרושקקלארמן, מנהלת אקדמית מדרשת אדם, בהרצאתה “בין שתיקות להשתקות במערכת החינוךדיברה על הצורך לשנות את השיח שמתקיים בדרך כלל על ציר לינארי דיכוטומי בו יש קצוות וכל צד מנסה לשכנע שהוא הצודק ולא מאפשר מקום למגוון דעות וזוויות ראיה אחרות בדיון. היא הציעה לשנות את המתודות של השיח וליצור מרחבים אחרים בהם מאפשרים להציג מגוון דעות ועמדות ואז לבחון אותם במשמעויות וההשלכות של כל אחת מהן על החברה בכלל ועל היחיד בתוכה.

דר איימן אגבארייה, ראש המגמה לחינוך, חברה ותרבות, החוג למנהיגות ומדיניות בהרצאתו על “היפר סולידאריותעל חופש ביטוי וברברת בחינוך דיבר על כך שצריך לתת חופש ביטוי  לזהויות ולא רק חופש ביטוי לדעות. לדבריו חופש הביטוי הוא משמעותי רק אם הוא יכול להשפיע על המציאות, אם לא כן, זהו חופש ביטוי מדומה. חופש הביטוי צריך מרחב להשמעה בפומבי ולהתייחסות לדברים הנאמרים. ציין שהמורים בישראל מתמודדים עם מספר אתגרים בסוגיית חופש הביטוי והם: היפר סולידיות, הפחדה והאתגר החדש- פוסט-אמת, איך מתמודדים עם חדשות כזב?”.

חלקו השני של הכנס כלל שתי סדנאות שהתקיימו בהשתתפות הסטודנטים שחולקו לשמונה קבוצות הנחייה.

הסדנה הראשונה עסקה בעיבוד ההרצאות שנשמעו בחלקו הראשון של הכנס – במהלכה התקיים דיון לגבי תרומת ההרצאות להבנת מושג חופש הביטוי והאם הם הוסיפו כלים וידע להתמודדות עם סוגיית חופש הביטוי בכיתה.

הסדנה השנייה העלתה לדיון את סוגיית חופש הביטוי של מורים/ות במערכת החינוך, באמצעות דיון במקרי בוחן והדילמות שעלו מהן. בין היתר עסקו בהבחנה שבין ביטוי פוליטי גלוי לסמוי ומה והאם בכלל אפשר לא לבטא עמדה פוליטית בתהליך החינוכי?

נאוה בר, רכזת תכניתPSD  בפקולטה לחינוך, סיכמה את הכנס: “התגובות מיום העיון פשוט מדהימות – הן מהחלק הראשון של היום והן מהסדנאות. כל הרכזות כתבו שהיתה השתתפות רצינית ולמידה בסדנאות. המילים ‘היה מדהים’ חזרו על עצמן בדברי הסטודנטים והרכזים. תודה רבה על השותפות ושיתוף הפעולה”.

סמינר תלמידים ארצי 22 בפברואר 2017

הסמינר הראשון השנה של רשת בתי הספר הלומדים את התכנית “כוחה של מלה”, התקיים  ב-22.2.2017 ברמת אפעל. השתתפו 150 תלמידים ומורים, נציגים מ-15 בתי ספר על יסודיים – יהודים וערבים, במטרה ללמוד ולקיים דיון בנושא חופש הביטוי במסגרת סדנאות משותפות ולנסות לקדם מיזמים של תלמידים בנושא. הסמינר התקיים בשתי השפות – עברית וערבית, במהלך כל היום.

בתחילת היום התקיימו שתי הרצאות: ד”ר אוקי מרושק עסקה בהרצאתה בשאלה – למה חופש הביטוי חשוב?; שרף חסאן הציג את הבעיות הייחודיות של חופש הביטוי במדיה האינטרנטית ובמענים אפשריים לתופעות כמו “השיימינג”.

לאחר ההרצאות השתתפו התלמידים בשתי סדנאות חווייתיות בשש קבוצות מעורבות, בהנחייה משותפת של מנחה יהודי/ה וערבי/ה.

הסדנה הראשונה התמקדה בהיכרות אישית ותרבותית דרך נושא חופש הביטוי במדיה והיא היוותה את הבסיס לסדנה השנייה. במקביל התקיימה סדנה למורים באותו נושא.

בסדנה השנייה התלמידים הוזמנו להעלות רעיונות לפרויקטים בנושא חופש הביטוי אותם יוכלו לקדם כפרויקט בית ספרי או משותף עם בי”ס עמית. התלמידים העלו רעיונות לפרויקטים, תוך כדי דיון בשלוש סוגיות: מהות הפעילות להגנה על חופש הביטוי ולהתמודדות עם הסתה לגזענות; התוודעות לסוגי ומרחבי הפעילות האפשריים; והדילמות המוסריות, חינוכיות, פוליטיות ומעשיות סביב הפרויקט שהוצע. המורים השתפו כצופים בסדנה השנייה במטרה לסייע לתלמידיהם להמשיך את גיבוש הרעיונות שהועלו בבית הספר ולקדם את יישומן.

סמינר תלמידים ארצי26.4.2017