בצוותא – המרת קונפליקט בדילמה
השיטה החינוכית של מדרשת אדם “The Betzavta Method”
ד”ר אוקי מרושק קלארמן
השיטה הייחודית של מדרשת אדם לחינוך לדמוקרטיה מוכרת בארץ ובעולם כשיטת “בצוותא – המרת קונפליקט בדילמה – The Betzavta Method “. השיטה פותחה על ידי ד”ר אוקי מרושק-קלארמן, המנהלת האקדמית של מדרשת אדם, ופורסמה לראשונה בעברית בשנת 1989, תורגמה לערבית ולאחר מכן לאנגלית ולגרמנית.
המפה בקישור זה מציגה את הארגונים והמוסדות ברחבי העולם שאימצו את השיטה.
השיטה החינוכית “בצוותא” נלמדת ומיושמת במסגרת סדנאות מונחות המשלבות לימוד עיוני בתהליך קבוצתי-התנסותי. המטרה העיקרית של השיטה היא לקדם את ההכרה הפעילה בזכות השווה של כל אדם, כל קבוצה תרבותית וכל עם לחירות. הכרה זו פירושה שוויון ערך האדם על היבטי זהותו השונים. הזולת, לפיכך, איננו אמצעי להשגת מטרותינו אלא הוא אדם אוטונומי, בעל רצונות ומטרות לגיטימיות משל עצמו (בלשון פילוסופית, הזולת הוא סובייקט ולא אובייקט). הוא או היא שייכים לקבוצות תרבותיות ולאומיות שונות ואף לקבוצת מגדר ייחודית. לפי גישה זו, המוסדות הדמוקרטיים הם אמצעי למימוש ההכרה הפעילה בזכות השווה של כל אדם, כל קבוצה תרבותית וכל עם לחירות, ויש לבחון אותם ולבקרם על פי תרומתם להשגתה.
מטרות מרכזיות נוספות של שיטת מדרשת אדם הן חינוך לסובלנות ולרציונליות ופיתוח עמדה יוצרת במפגש עם בעיות חברתיות. מטרות אלו הן בעלות חשיבות כשלעצמן, אך חשיבותן נובעת גם מכך שהן מהוות תנאי למימוש הזכות השווה לחירות של כל אדם. סובלנות היא היכולת לקבל את זכותו של האחר לחשוב ולפעול, בעיקר כאשר מחשבותיו ופעולותיו אינן מוסכמות עלינו. רציונליות היא היכולת להעמיד במבחן הביקורת את העמדות הנידונות בכלל, ואת העמדות של עצמנו ושל קבוצת השייכות שלנו. שני המושגים קרובים זה לזה: בשני המקרים עלינו לקבל את העמדה שאיננו מסכימים עמה ולדחות את העמדה בה אנו מחזיקים. בעוד שסובלנות מחייבת אותנו להתגבר על הקושי לקבל את השוֹנוּת של מי שמולנו, רציונליות מחייבת אותנו שלא לקבל כמובן מאליו את עמדתנו שלנו. כאשר הכלים העומדים לרשותנו לצורך עיון בסוגיות שנויות במחלוקת הם השכנוע והבחירה, מתעורר קושי גדול לקבל את עמדת הזולת ולבחון בצורה ביקורתית את העמדה שלנו.
החירות מזוהה על פי רוב עם תהליך בחירה בין חלופות שונות. ואילו אנו מבקשים לראות את החירות כבאה לידי ביטוי לעיתים בתהליך הבחירה ולעיתים בביטול הצורך בבחירה בין חלופות, כדי שתוכלנה כולן להתממש. בנוסף לכך, הצורך לבחור עשוי לגרום לנו לבלבל בין מטרות להן אנו מתנגדים עקרונית ובין מטרות להן אנו מתנגדים במצב נתון. דוגמא לכך היא מצב בו חופש הביטוי עומד בניגוד לזכות לביטחון. במקרה זה שתי הזכויות חשובות וראוי לממשן במלואן. הבעיה היא, שכאשר אנו נאלצים לבחור ביניהן בהינתן מצב או דילמה מסוימים, אנו נוטים לייחס ערך שלילי לזכות עליה ויתרנו ואף נוטים לפתח עוינות כלפי אלו הדוגלים בה. שלילת אחת החלופות, הנובעת מהכורח שלנו לבחור בתנאים מסוימים באחת מהן, מצמצמת את הסובלנות שלנו כלפי הזולת וגורמת לנו לדחות בתודעתנו חלופות ראויות וחשובות.
התהליך החינוכי המיושם בסדנאות מדרשת אדם מקדם את המודעות להבחנה בין חלופות שליליות לחלופות חיוביות, שאת מימושן אנו דוחים לעת עתה. תהליך זה, של “השבת חלופות ראויות הביתה”, קשור קשר הדוק לתהליך שמטרתו לפתח את יכולתנו לקבל את זכויותיו של הזולת המתנגד לנו, ולבחון את עצמנו. כאשר נבין שהחלופה שהציע הזולת אינה שלילית, ואנו מייחסים לה ערך שלילי בגלל התנאים המחייבים בחירה, אנו עוברים ממצב של עוינות ותחרות לשותפות במציאת פתרון. הפעילות החינוכית של מדרשת אדם מסייעת להבחין בין סוגי החלופות הנידונות (הבחנה בין טוב לרע והבחנה בין שתי חלופות ראויות) ומפתחת התייחסות חדשה לחלופות מן הסוג השני.
כדי לטפל בגורמים להתפתחות יחס בלתי סובלני ולקושי להכיר בזכויות השוות של כל אדם כתוצאה מהם, המשתתפים לומדים להפוך אופוזיציה ממשית לעצמם. כלומר, הם לומדים להבין שיש מקרים בהם החלופה שהתנגדו לה חשובה אף היא, ובעצם גם הם היו רוצים לממש אותה, בדיוק כמו “יריביהם”. הכרה זו מקדמת את יכולתם לקבל את עמדת יריביהם ואת זכויותיהם. המשתתפים בסדנאות לומדים “להסיר את מכשול הבחירה”; מכשול זה גורם להם לשלול חלופות מסוימות על ידי יצירה של מצב חדש, שימנע את הצורך לוותר על אחת מהן. אם אין אפשרות למנוע את הבחירה באחת הזכויות החשובות ולממש את שתיהן, מחפשים אחר פתרון הוגן אחר.
תהליך זה, הקרוי “המרת קונפליקט בדילמה”, מתקיים בסדנאות מונחות בנות 20 משתתפים לכל היותר, באמצעות הפעלות, משחקים ודיונים פתוחים על אחד ממושגי היסוד של הרעיון הדמוקרטי. ההתבוננות בעיקרון הדמוקרטי במהלך הסדנא מתקיימת מנקודות מבט אישיות וקבוצתיות, בשלושה שלבים:
א. בירור עמדות ויצירת מודעות לקונפליקטים הקיימים בין המשתתפים בסדנה.
ב. המרה של קונפליקט בדילמה – תהליך בו הופכים כל משתתף או קבוצת שייכות להיות אופוזיציה ממשית לעצמם (ולפיכך מזדהים עם מתנגדיהם, בוחנים את עמדותיהם בצורה ביקורתית ומאתרים את נקודות הזכות בעמדות יריביהם).
ג. מציאת פתרונות יצירתיים לדילמות שהתעוררו אצל המשתתפים – ובחינתם כפתרונות אפשריים למימוש מרבי של זכויות היחיד והקבוצה ולפתרון קונפליקטים שנוצרו בין חברי הקבוצה בשלב הראשון.
פרטים נוספים על השלבים השונים ניתן למצוא בקובץ שבקישור הבא.
