כן לכבוד האדם ולא לגזענות

החינוך להכרה באחר ובכבודו הינו הבסיס החשוב ביותר למניעת גזענות. תלמידים המתחנכים להכרה בכבודם של כל בני האדם נמנעים בעצמם מהתנהגות גזענית, והם גם מפתחים רגישות לתופעות של גזענות כשהם עדים להן.

תופעת הגזענות מאיימת על כל חברה אנושית, ממוסדת ושאינה ממוסדת. היא מקבלת ביטויים שונים מפעם לפעם וגורמיה משתנים. תוצאותיה השליליות רבות, ואת הקיצוניות שבהן – חווה העולם במלחמה העולם השנייה. חוקרים רבים מנסים להסביר את מקורות התופעה ומציעים דרכים שונות ומגוונות להתמודד אתה. התופעה זכתה להסברים פסיכולוגיים, סוציולוגיים, פוליטיים, כלכליים ואחרים. הסברים אלו מוכרים לאנשי המקצוע העוסקים בתחום, אך הם אינם מוכרים על פי רוב לכלל האוכלוסייה המתעניינת בתופעה.

במדינת ישראל מתגלה התופעה ברמות שונות של עוצמה. החברה הישראלית המורכבת מקבוצות תרבותיות, דתיות ולאומיות שונות מאמצת לעיתים עמדות גזעניות כמענה למצוקות כלכליות ופוליטיות.

המחוקק ניסה להתמודד עם תופעה זו באמצעות החוק נגד גזענות, אולם חקיקה בלבד איננה נותנת מענה מספק לבעיה. הנושא נלמד במערכת החינוך במסגרת שיעורי ההיסטוריה והאזרחות, ומדי פעם מתקיימות תוכניות ייחודיות העוסקות בו, אך עם זאת אין משנה סדורה במערכת, להתמודדות עם הנושא בכל שכבות הגיל.

למאבק בגזענות ולשמירה על הזכות השווה לכבוד של כל אדם יש שתי משמעויות עיקריות בהקשר הדמוקרטי: משמעות רחבה – לפיה כל פגיעה בזכות אנושית משמעותה פגיעה בכבוד האדם, ומשמעות צרה – לפיה הפגיעה בכבוד פירושו השפלה של האדם ושלילת ערכו בעיני עצמו ובעיני סביבתו.

הרצון לממש את הזכות לכבוד (בשתי המשמעויות) הוא תנאי הכרחי לקיומה של זכות זו, אך לא תנאי מספיק. קיימים קשיים אובייקטיביים במימוש הזכות לכבוד בחברה דמוקרטית רב-תרבותית. קשיים אלו נובעים מן הסתירה בין הזכות לכבוד לזכויות אחרות, ומן הבעייתיות הנובעת מהשוני הבין-התרבותי בפרשנות למושג הכבוד ולדרכי הביטוי שלו.

על מנת להיאבק בגזענות באמצעות ההבנה כי יש לממש את הזכות לכבוד של כל אדם, נדרשת פעילות חינוכית שתאפשר לתלמידים להכיר האחד את תרבות רעהו, תציג בפניהם את הקושי להתמודד עם זכויות סותרות ותלמד אותם את המיומנויות הנדרשות כדי לנהוג בסובלנות כלפי חבריהם.

המאבק בגזענות חייב להתקיים בכל חברה, זמן ומקום. האמצעים למאבק זה צריכים להיות מותאמים לסיבות הספציפיות של התופעה באתרים השונים בהם היא מתגלה, והם גם צריכים להתעדכן בהתאם לטכנולוגיות החדשניות הקיימות להפצתה.

בתכנית ששה מערכי שעור העוסקים בשתי סוגיות מרכזיות:

  1. משמעות המושג “הזכות לכבוד”
  2. הקושי לכבד בחברה רב-תרבותית

להרחבה והעמקה בנושא מומלצת התכנית “בשביל הדיאלוג – התמודדות עם תופעת הגזענות”.