אומ”ה – או״ם היסטורי

שחזור החלטות ואירועים היסטוריים של מדינת ישראל

התכנית  עוסקת בחקירה ובשחזור החלטות היסטוריות שהתקבלו באו”ם ובאירועים מרכזיים אחרים הקשורים לקיומה של מדינת ישראל. התכנית מאפשרת לתלמידים להכיר את ההיסטוריה של המדינה בדרך חדשה ומקדמת את יכולתם לראות את הבעיות אתן התמודדו המייסדים מזוויות מגוונות. היא מאפשרת לחשוב באופן חדש ויצירתי על סוגיות מהעבר.  התכנית מהווה מודל ללמידה משמעותית ולפדגוגיה חדשנית ומיועדת לתלמידי בתי הספר העל יסודיים.

התכנית יכולה להתקיים במסגרת בית ספרית בה ישתתפו מספר כיתות משכבות שונות, או במסגרת עירונית/יישובית בה ישתתפו מספר בתי ספר. יישומה מתקיים במהלך תקופה של 5-3 חודשים ומתבצע במספר שלבים:

1. הרשות, בית הספר או העיר בוחרים את האירוע בו ירצו לעסוק.
2. התלמידים לומדים בעזרת צוות מורים מלווים את הרקע וההיסטוריה של האירוע הנבחר. כמו כן לומדים על פעולת האו”ם ופעולת הוועדות שהיו מעורבות בקבלת ההחלטה שנבחרה.
3. בתי הספר (או הכיתות במסגרת בית ספרית) בוחרים את המדינה אותה ירצו לייצג בסימולציה של האירוע. הם מקיימים עבודת חקר על ההיסטוריה של מדינה הנבחרת, על האינטרסים והאידאולוגיה שלה ועל התפקיד שמילאה באירוע הנבחר. במקביל נעשית הכשרה למספר תלמידים בוגרים (תלמידי יא’-יב’) לתפקיד יושבי הראש בסימולציה שינחו וינהלו את קבוצות הדיון “הוועדות” במהלך הכנס.
4. בכנס בן יומיים מתקיימת הסימולציה בתום תהליך הלמידה והחקר. התלמידים נחלקים לקבוצות דיון, בכל קבוצה משתתפים תלמידים נציגי כל המדינות והגופים המעורבים בהנחייה וניהול של יושבי הראש. בנוסף מצטרפים לדיונים תלמידים בתפקיד משקיפים (כמו באו”ם) כמו כן מוזמנים לדיונים “עדים” להופיע בפני התלמידים כדי לספר להם מיד ראשונה על התקופה ומומחים לנושא היכולים להוסיף מידע והבהרות. הדיונים מתקיימים בהתאם לנושאי ליבה ושאלות מרכזיות לבחינת האירוע ההיסטורי הנבחר ומנסחים הצעות החלטה. במהלך הכנס מתקיימת גם יחידה ובה דיון על חלופות יצירתיות אפשריות למהלכים ההיסטוריים שהתקיימו.
5. בתום היום השני של הסימולציה מתקיים אירוע סיום רב משתתפים בו לוקחים חלק הורים, מורים, תלמידים, נציגי רשות, שגרירים ואנשים שסייעו בחודשי הפעילות. במהלכו מביאים התלמידים את פירות עבודתם ומציגים את מסקנות הדיונים שתקיימו בוועדות שהתקיימו במהלך שני ימי הכנס.

 התרומה החינוכית של התוכנית

• למידת נושא באמצעות תחקיר היסטורי מעמיק ממקורות מידע שונים.
• הבנת סוגיית הסכסוך והחיים המשותפים בין יהודים וערבים מזוויות רבות ושונות.
• הבנת השייכות של מדינת ישראל ושכנותיה לקהילה הבינלאומית.
• למידה והתנסות מעשית בפעולת האו”ם ומוסדותיו.
• פיתוח יכולות דיון מגוונות – מיומנויות הקשבה, שכנוע, פתרון סכסוכים ויצירת הסכמות.
• גיבוש עירוני של בתי הספר .
• יצירת מנהיגות פדגוגית של תלמידים – התכנית מונחית על ידי התלמידים המוכשרים לכך והיא מפתחת אצלם יכולות להנהיג למידה של חבריהם.
• יצירת מעורבות קהילתית על בסיס כבוד לוותיקי העיר –  התלמידים פוגשים במהלך עבודת החקר עדים ומומחים בנושא שעליו מתקיימת הסימולציה. מפגשים מרגשים אלו חשובים הן מבחינת תהליך הלמידה והן מבחינת הכבוד הראוי לוותיקי העיר.

יישום 

התכנית פותחה ויושמה במערכת החינוך העל יסודית בהרצליה בחמש השנים האחרונות ברציפות, בשיתוף עיריית הרצליה ומחלקת החינוך. השתתפו בה תלמידים מכל ששת בתי הספר התיכוניים (היובל, הראשונים, עירוני חדש, דור, הנדסאים, מפתן); וארבע חטיבות ביניים. (יד גיורא, סמדר, שמואל הנגיד, בן גוריון). תכניות אומ”ה שהתקיימו עסקו בנושאים ובהחלטות הבאות:

• 2009-2010 החלטת וועדת אונסקו”פ בשנת 1947 שהיתה הבסיס להחלטת החלוקה 181;
• 2010-2011 “הסכמי רודוס” – הסכמי שביתת הנשק בשנת 1949;
• 2011-2012 החלטה 242 של האו”ם משנת 1967;
• 2012-2013 “ועדת הפיוס” שהוקמה על ידי האו”ם בדצמבר 1948 שתפקידה לקדם את הסכמי שביתת הנשק והסכם שלום כולל בין מדינת ישראל למדינות ערב;
• 2013-2014 40 שנה למלחמת יום הכיפורים – הצעות רוג’רס והצעת סאדאת שהועלו לפני המלחמה (1968-1973);
• 2014-2015 ירושלים בהקשר למתווה קלינטון Clinton Parameters, (דצמבר 2000), הצעות הנשיא ביל קלינטון לנציגי ישראל והפלסטינים לשלום. ההצעות שהוצגו עסקו בכל אחת מסוגיות הליבה – טריטוריה וגבולות, ביטחון, ירושלים, פליטים והצהרה על קץ הסכסוך כבסיס להסכם מסגרת קבע לשלום. הסימולציה התמקדה בנושא ירושלים.

התכנית זכתה עד היום לתהודה ולהערכה רבה. דווח עליה באמצעי התקשורת ובוגריה ממשיכים ובאים מדי שנה לאירוע הסיום החגיגי.