הרצאות מקוונות: חינוך לדמוקרטיה עכשיו"
מדרשת אדם בשיתוף עם ד”ר מיכאל מירו, העורך הראשי של Broadcasting מזמינים אתכם לסדרת שיחות על חינוך לדמוקרטיה הנחוץ במציאות שנוצרה היום.
עתיד הדמוקרטיה הישראלית ודמותה נידונים היום בישראל במרחבים רבים. דיון זה מתקיים באתרי המחאה השונים, בתקשורת ובחוגי החברה האזרחית. מרכיב מרכזי אחד נעדר במפתיע מהשיח בסוגיות אלו והוא הדיון על אופיו ומקומו של החינוך הדמוקרטיה בהגנה ובקידום המוסדות ואורח החיים הדמוקרטי.
עכשיו יותר מתמיד, הזמן לחזור ולדון במעמד החינוך לדמוקרטיה בישראל , בפעילות המעטה המתקיימת בתחום ובאפשרויות לשינוי.
ד”ר אוקי מרושק-קלארמן, מנהלת וממייסדות מדרשת אדם, מפתחת שיטת בצוותא להנחיית קבוצות: עכשיו יותר מתמיד, הזמן לחזור ולדון במעמד החינוך לדמוקרטיה בישראל.
ד”ר ריקי טסלר, האוניברסיטה העברית ומכללת ספיר; יו”ר הפורום האקדמי לאזרחות (לשעבר); מרכזת הקואליציה לדמוקרטיה בחינוך – לדמוקרטיה יש תנאי סף
סאבר ראבי, מנהל הדרכה ופרויקטים, מדרשת אדם – החינוך לדמוקרטיה חשוב במגזר הערבי
ד”ר ישעיהו רוטברג, מורה ופעיל זכויות אדם בירושלים – שורשיה של הדמוקרטיה מגיעים מהיהדות
ניבי שנער-זמיר, דיקנית סטודנטים, מכללת סמינר הקיבוצים – חינוך לדמוקרטיה כבר בגיל הצעיר
מודלים שונים של הנחיית מפגש
מדרשת אדם בשיתוף עם ערוץ הפודקסט של ד”ר מיכאל מירו – הפקנו סדרת שיחות/הרצאות מוקלטות על מודלים של הנחיית מפגש בין קבוצות לקידום סובלנות, שלום, דמוקרטיה ושוויון. סדרה זו כוללת פתיח וחמישה מודלים שונים של מפגש. היא הועלתה לרשת החברתית בנובמבר 2021, במסגרת שבוע הסובלנות הירושלמי של קואליציית הסובלנות של הקרן לירושלים. הסדרה הופקה כמענה לצורך של רבים המעוניינים לקיים מפגשים בין קבוצות מקוטבות, כדי לשפר את היחסים ביניהם ולייצר מציאות מכבדת וסובלנית. הסדרה אפשרה לצופים ללמוד על המודלים השונים של מפגשים אותם ניתן לקיים. ההיכרות עם מגוון המודלים עשויה להקל על המעוניינים במפגשים לבחור את המודל המתאים לאוכלוסיות היעד השונות, למצבים האקטואליים השונים ועוד.
בסרטון פתיח לסדרה, ד”ר אוקי מרושק קלארמן, הציגה את האתגרים והשאלות איתן יש להתמודד כאשר מקיימים מפגש בין קבוצות. לדבריה, הצורך בקידום סובלנות הופך הכרח קיומי במציאות החברתית פוליטית הקיימת היום, וכדי לתת לו מענה מעשי בשטח, יש לבחון שתי שאלות מרכזיות: מה הגורמים לכך שאנחנו נמצאים בתוך חברה שהיא פחות ופחות סובלנית, מכבדת שוויונית?; מה אנחנו כאנשי חינוך וכאקטיביסטים בחברה האזרחית, יכולים לתרום ולעשות כדי לצמצם את השנאה, ההסתה, האלימות והקיטוב לקידום חברה שוויונית, מכבדת וסובלנית.
המפגש הבין-דתי – יש הרואים בו מודל מקדם שלום בגלל השותפות האמונית (באל האחד) אליו כפופים בני כל הדתות, יש הרואים בו מקדם שלום בגלל הנחת היסוד של היות כולנו ברואי האל המבקשים את הטוב. הדת על פי מודל זה, עשויה להוות מנוף לקידום השלום באזור שלנו. מציגים את הגישה הזו ע’דיר האני פעילה חברתית, המקדישה את זמנה לקירוב אוכלוסיות שונות בחברה הישראלית; והרב ד”ר עידו פכטר, רב קהילה ומומחה למחשבת ישראל ופעיל במיזם לקירוב לבבות.
שותפות בין קהילות – מודל של גבעת חביבה, המבוסס על בנייה של שותפויות בין צמדי רשויות מקומיות שכנות יהודיות וערביות. חזון התוכנית הוא להמחיש את היתרונות ההדדיים של שיתוף פעולה באמצעות התנסות יומיומית וקידום אינטרסים שונים ומשותפים. מסקנות הפרויקט מדגישות את חשיבות העבודה על אינטרסים משותפים ליצירת חברה משותפת. ד”ר רן קוטנר מציג את מודל האינטרסים המשותפים להנחיה וקידום חיים משותפים.
“תקשורת מקרבת” – מודל של מרכז מיתרים: המודל כשמו, רואה בהעדר התקשורת בין בני אדם את אחד הגורמים המרכזיים לקונפליקטים בהם אנו מצויים. כדי להתמודד עם מצבי קונפליקט בין יחידים וקבוצות עלינו לעבור משיח שיפוטי המבוסס על דעות קדומות והאשמות, לשיח המישיר מבט אל הצרכים שלנו, מתן ביטוי להם ועל האחריות שלנו על מימושם. (בניגוד להאשמת האחר/ת). מציגות את הגישה ד”ר אמל הדוואה וארנינה קשתן, מנהלת ומקימה של המרכז.
“להתמודד עם הקונפליקט” – מודל העבודה של בית הספר לשלום בנווה שלום מדגיש את הצורך בהתמודדות ישירה וגלויה עם הקונפליקט, עם יחסי הכוח בין הקבוצות הנפגשות, עם מרכיב הזהות ועם הצורך להתמודד עם הכיבוש. המודל מדגיש בנוסף את הצורך באקטיביזם לשינוי. מודל המפגש של נווה שלום מתמקד בשייכותם הקבוצתית הלאומית ולעיתים התרבותית של המשתתפים. הגישה פותחה ומוצגת ע”י ד”ר נאוה זוננשיין.
“בצוותא – המרה של קונפליקט בדילמה” – מודל העבודה של מדרשת אדם. ביסודו ההנחה, שחלק גדול מהקונפליקטים בהם אנו מצויים, הינם פרי השלכה של מאווים פנימיים אישיים וקבוצתיים מוכחשים או שאינם מקבלים ביטוי בתנאים חברתיים ספציפיים. התמודדות עם חלקים אלו הן מהבחינה האישית והן מהבחינה החברתית פוליטית, עשויים לסייע לנו להיחלץ מהקונפליקטים בהם אנו מצויים. השיטה מבוססת על יצירת מודעות הולכת וגדלה לדילמות מייצרות הקונפליקטים ועל התמודדות פוליטית עם הגורמים להיווצרותם. השיח בין קבוצות הקונפליקט מבוסס על הערכים הדמוקרטיים.
