אָלֶף-בֵּית בדמוקרטיה

חינוך לאורח חיים דמוקרטי בבית הספר היסודי | תכנית לימודים רב-שנתית

תוכנית הלימודים “חינוך לאורח חיים דמוקרטי בבית הספר היסודי” גובשה על בסיס תכנית המדרשה “אָלֶף-בֵּית בדמוקרטיה“. מטרתה הקניית מושגי יסוד דמוקרטיים ובחינת יישומם בחיי החברה – בכיתה, בקהילת בית הספר ובכלל. התוכנית מפגישה את הילדים עם ערכים דמוקרטיים, באמצעות סוגיות שונות, ובוחנת את דרכי הביטוי שלהן במציאות היומיומית ומחדדת את ההתמודדות הנובעת מן המפגש בין הרצונות, הצרכים והזכויות של פרטים וקבוצות בחברה. הלמידה מבוססת על פעילויות אינטראקטיביות מגוונות, המעוגנות בשיטת ההנחיה הייחודית של מדרשת אדם “בצוותא המרה של קונפליקט בדילמה”, שזכתה להכרה בארץ ובמדינות נוספות. הפעילויות משלבות לימוד עיוני וחוויתי, תוך שימוש במגוון אמצעי המחשה ולמידה מתחומי הספרות, האמנות הפלסטית, הדרמה, המוסיקה, המשחק והיצירה. מגוון האמצעים מאפשר ביטוי רגשות, תחושות, צרכים ורצונות של כל ילד וילדה, וחיבור בין התהליך הרגשי הפנימי לחשיבה הרציונלית המוצגת בפניהם.

התוכנית המחודשת גובשה כתוכנית לימודים שנתית ספיראלית, ומותאמת לכל שכבת גיל, מ-א’ עד ו’, בה התלמידות והתלמידים נפגשים עם ערכים דמוקרטיים-הומניסטים, היכולים לקדם חברת ילדים פעילה, ולרוב, גם להפחית את רמת האלימות – הפיזית והמילולית. התוכנית מרחיבה את האפשרויות להקניה והטמעה של ידע מעשי ורלוונטי עבור התלמידים בהקשר לאקטואליה ולסוגיות פדגוגיות וחברתיות הנחוות בבית הספר.

נושאי תוכניות הלימודים לפי שכבת גיל:

·       התוכנית לשכבת כיתות א’ ו-ב‘ כוללת שלושה נושאים: הכרה בזכות השווה לשונות; קבלת השונה ומפגש בין שונים; הסכם חברתי הוגן; לתלמידי שכבת א’-ב’ הוכנה חוברת עבודה אישית הנקראת: “מחברת הדמוקרטיה שלי“, בה ישתמשו במהלך השיעור ובבית. מטרתה להביא לידי ביטוי את המחשבות, הרעיונות והתובנות שלהם מהנושא הנלמד מחד; ומאידך, יוכלו לשתף את ההורים בתכנים הנלמדים במהלך השנה.

·       התוכנית לשכבת כיתות ג’ מתמקדת בשני נושאים: זכויות וחובות; מהות החוק בדמוקרטיה;

·       התוכנית לשכבת כיתות ד’ מתמקדת בשני נושאים: זכויות; ויחסי רוב ומיעוט.

·       התוכנית לשכבת כיתות ה’ מתמקדת בשלושה נושאים: שונות, קבלת השונה; שוויון; הסכם חברתי הוגן.

·       התוכנית לשכבת כיתות ו’ מתמקדת בשני נושאים: יחסי רוב ומיעוט; פתרון סכסוכים; 

רקע תיאורטי לכל אחד מהנושאים קיים בספר “אלף בית בדמוקרטיה

המתודה החינוכית והנחיות דידקטיות

התוכנית בנויה כתהליך חינוכי הדרגתי המותאם לגיל המתחנכים ולשלבי ההתפתחות – הקוגניטיביים, הרגשיים והחברתיים. הערכים והמושגים הנלמדים מתורגמים לשפה פשוטה ורלוונטית למציאות הילדים. תהליך הלמידה הוא אקטיבי בשיטת מדרשת אדם “בצוותא – המרה של קונפליקט בדילמה” המבוסס על התנסות חווייתית – אישית וקבוצתית – ועושה שימוש באמצעים מגוונים המותאמים לגיל המתחנכים, מתחומי הספרות, האמנות הפלסטית, הדרמה, המוסיקה, המשחק והיצירה. 

הפעילות מתקיימת במסגרת סדנאית מונחָה ובקבוצות קטנות (עד 20 משתתפים). ככלל, הפעילות מתחילה ומסתיימת בישיבה במעגל – “המליאה”.

הפעלות רבות מחייבות עבודה בקבוצות או בזוגות: סוג זה של עבודה מביא את הילדים לכדי חוויה אישית וקבוצתית המשקפת את הדילמות ואת ההתלבטויות העולות בהקשר למושגי היסוד הדמוקרטיים הנידונים.

העבודה בקבוצות או בזוגות מזמנת דיון על תהליך העבודה המשותף ותורמת להבחנה בין מצבים שוויוניים ולא שוויוניים. יש לבחון את נושא החלוקה לקבוצות בהתאם לסוג הפעילות, מטרותיה, מאפייני הקבוצה ושיקולים נוספים.

מרבית ההפעלות מבוססות על מהלך בן ארבעה שלבים:

א.    שיחת פתיחה קצרה שמטרתה להציג את הנושא הנידון בהפעלה, לעורר שאלות הקשורות בו ולעודד חשיבה מורכבת בנוגע אליו.

ב.    פעילות חווייתית (יצירתית או אחרת) לעיבוד הנושא הנידון, המאפשרת למשתתפים לבטא את עמדותיהם ביחס אליו.

ג.     התייחסות לתוצרי העבודה החווייתית ולתהליך הקבוצתי הבא בעקבותיו באמצעות דיון המקשר בין התכנים שנלמדו לבין סוגיות אקטואליות מחיי הקבוצה ומחיי המשתתפים.

ד.    סיכום שמטרתו להדגיש את הנקודות העיקריות שעלו בהפעלה, לאסוף שאלות מרכזיות ולסמן את השאלות שנותרו פתוחות להמשך דיון.

מומלץ לשמור על מבנה זה בכל אחת מהסדנאות על מנת לאפשר עיבוד הנושא על מורכבותו, וכן לאפשר את חיבורו לחיים האקטואליים של הילדים.

נקודות נוספות להתייחסות:

·       האמצעים המגוונים בהם נשתמש נועדו להמחשה ולגירוי החשיבה וההבנה של רעיונות מופשטים, ולפיתוח היכולות הקוגניטיביות והאורייניות של הילדים – הלשוניות והשפתיות. לכן חשוב להתייחס לצד האורייני של הטקסטים הספרותיים ולוודא שהילדים הבינו את הטקסט המילולי ואת המשמעות של הסיפור.

·       מאחר והפעילויות דורשות שימוש באמצעים שונים, כדאי להכינם מראש ולדאוג שהילדים יגיעו למפגש עם הציוד הנדרש.

·       לכל תלמיד ותלמידה תהיה חוברת עבודה אישית (המקבילה למדריך למורה), אשר תלווה אותם במהלך הלמידה, אותה יביאו לכל מפגש, ובה ייאספו כל תוצרי הלמידה האישית שלהם.

פרקי התוכנית בספר “אלף בית בדמוקרטיה”

שלושת הפרקים הראשונים עוסקים בהכרה בזכות השווה לשונות. הנחתנו היא, שהבסיס להבנת האופציה הדמוקרטית, בחירה בה והפנמתה הוא ההכרה בזכותו השווה של הזולת למימוש חירותו ולביטוי שונותו. המסר החינוכי הוא שאני שונה מחברי, כפי שחברי שונה ממני, ובזאת אנו שווים. המתחנכים עוברים תהליך חשיבה ומודעות, שראשיתו בהכרת השונות האישית והמשכו בראיית שונות האחר, קבלתה והתמודדות עמה. סופו של התהליך במציאת דרכים ליחסי גומלין בין שונים, תוך שמירה על זכותו השווה של היחיד.

פרק ראשון מניח את היסודות להכרה בזכות השווה לשוֹנוּת ועוסק בהכרת הפרט – החל בשמו ובמאפייני מראהו החיצוניים, דרך טעמו, העדפותיו ורגשותיו, וכלה בדרכי הביטוי של כל אלה.

פרק שני עוסק בערך השוויון. המסר החינוכי של הפרק הוא כי “אני שונה מחברי או דומה לו כפי שחברי שונה ממני או דומה לי – ובכך אנו שווים”. תפיסת השוויון מתוך שונות משמעותה היא כי הכרה בשוֹנוּת של כל אחד מאתנו וקבלתה, תאפשר לנו לשמור על חירותנו, זכויותינו, צרכינו ומקומנו – וגם על אלו של הזולת.

פרק שלישי מוקדש למפגש בין שונים ולקבלת השונה. לאחר שהפרט מחוזק ומקבל גיבוי לשונויותיו ולייחודו, ניתן להתחיל לבדוק את משמעות השונים (האחרים) לגביו, ולהציע לו דרכי התמודדות עמם. תחילה יעסקו הילדים בהכרת השונה, בבחינת הפחד מהשונה ובהשפעת דעות קדומות וסטראוטיפים על קבלתו; לאחר שהפרט התמודד עם שוֹנוּתוֹ ועם שונות האחר, יהיה בשל יותר לבחון סוגים שונים של מפגשים, את הסיבות למפגשים אלו ואת תוצאותיהם האפשריות.

פרק רביעי עוסק ביחסי רוב ומיעוט, בוחן את משמעותם הערכית של המושגים וביחסי הגומלין ביניהם, בהתייחס לעיקרון המנחה של הכרה בזכות השווה לחירות. תחילה עוסקים הבהרת המושגים “רוב” “מיעוט” והמחשת סוגי היחסים שבין רוב ומיעוט ובמשמעותם. לאחר מכן הילדים יתמודדו עם השאלה מתי הכרעת רוב היא לגיטימית ומתי אינה לגיטימית, ויבחנו מצבים שונים בהם נדרשת הכרעת רוב.

הפרק החמישי עוסק בזכויות. מחנכים ומתחנכים רבים מתמודדים עם קשיים ושאלות לגבי המושגים “זכות”, “רצון” ו”חובה”; פרק זה מנסה לתת מענה לשאלות ולחדד את משמעותם של המושגים.

הפרק השישי עוסק בבירור מהותו של ההסכם ההוגן. מטרתו היא לקדם את ההבנה כי ההסכם ההוגן מאפשר לשמור על זכותם של כל הפרטים לממש את חירותם. הילדים יבררו את הצורך בהסכם תוך התנסות במשימות הדורשות שיתוף פעולה, ויבחנו את היתרונות, החסרונות והקשיים של עבודה משותפת.

הפרק השביעי עוסק בתהליכי פתרון סכסוכים. פרק זה מבוסס על ההכרה בצורך בהסכם הוגן להסדרת יחסים בין בני האדם בחברה דמוקרטית. בפרק מוצעות מספר שיטות לפתרון סכסוכים בדרכי שלום תוך התנסות במצבים המצריכים מציאת פתרונות. מושג ה”הוגנות” יהווה כלי מרכזי בבדיקת הפתרונות לאחר שיילמד באופן יסודי.

הפרק השמיני והאחרון עוסק במהות החוק בחברה דמוקרטית. החוק נועד לשמור על השותפים בהסכם הדמוקרטי ולהגן עליהם, על כן תעסוקנה ההפעלות בהגדרת מושג החוק כחלק ממרכיבי התפיסה הדמוקרטית. הילדים יבררו את הצורך בחוקים ואת מטרתם ויתרגלו הבחנה בין סוגים שונים של חוקים. 

התוכנית מיושמת בהצלחה רבה למעלה מ-25 שנה בבתי ספר יסודיים יהודים וערבים, דתיים וחילוניים ברחבי הארץ.  

מוזמנים ליצור קשר לקבלת פרטים נוספים:

תמר גרידינגר 054-4448292   tamar@adaminstitute.org.il

צאבר ראבי  054-4448294  rabi.saber@gmail.com   

יולנדה גרינהוט  054-7222594 yolada@adaminstitute.org.il