תגובה אומנותית לרצח

במרץ 1983, כחודש לאחר הרצח, הוקמה קרן חינוכית לזכרו של אמיל שיזמה פנייה לאמנים ישראליים להגיב בציור על הרצח. רובם של האמנים נענו לפנייה. העבודות הוצגו בסדרת תערוכות שהתקיימו בשלוש הערים הגדולות – ירושלים, תל-אביב וחיפה, ביום השנה הראשון להירצחו של אמיל, ב-1984.

הפיכתן להדפסים נעשתה בסדנת ברסטון בירושלים והפדיון ממכירתם נועד למימון פעילויות חינוכיות לקידום ערכי הדמוקרטיה וחופש הביטוי. אירוע כזה התקיים באוגוסט 1987, בגלריה “מימד” בתל-אביב, אז נערכה תערוכה ומכירה פומבית של כל ההדפסים. לקראת האירוע נעשתה פנייה לעוד עשרה אמנים שתרמו ברצון הדפסים ויצירות מקוריות.

האמנים (על-פי סדר א”ב) שהקדישו ותרמו מיצירותיהם (לא כולם מופיעים במצגת)

טוביה אברהם, אריה אזן, מיכה אולמן, אלימה אלפן, יוסי אשר, שאול באומן, עליזה בן-ברוך, דדי בן-שאול, טובה ברלינסקי, אריה ברקוביץ’, יאיר גרבוז, שוקי גריפית, משה גרשוני, דוד גרשטיין, אליהו גת, גאולה דגן, יעקב דורצין, ישראל הדני, שלמה הרפז, דוד טרטקובר, נחום טבת, פנחס כהן-גן, טוביה כץ, רפי לביא, אורי ליפשיץ, עפר ללוש, יעקב מישורי, לאה ניקל, נעמי סמילנסקי, אביגדור סטימצקי, יגאל עוזרי, פנחס עשת, מאיר פיצחזדה, רפי פלד, יעקב דורצ’ין, מנשה קדישמן, רפי קינן, לילאן קלפיש, משה קופפרמן, דני קרוון, רוני ראובני, הרולד רובין, מירה רקאנטי, איוון שוובל, יהודה שוורץ, יחזקאל שטרייכמן, רות שלוס, יחיאל שמי, יגאל תומרקין.

כיום נותרו רק חלק מההדפסים בבית מדרשת אדם, וניתן להמשיך ולרוכשם. המדרשה מציגה לעתים את ההדפסים בתערוכות לזכרו של אמיל. המעוניינים לרכוש הדפסים יכתבו למדרשת אדם בדוא”ל. כל ההכנסות קודש לפעילות החינוכית של מדרשת אדם.