“ערכי הדמוקרטיה בעידן הקורונה”
משבר הקורונה היכה בכולנו במפתיע – חדלנו מהרגלנו המוכרים של קרבה, חיבוקים ונשיקות; ונדרשנו לריחוק חברתי ולעטיית מסיכות – על כל המשתמע מכך. רובנו איבדנו את אחת מהחירויות לפחות, כמו: חופש התנועה, חופש הבחירה, חופש העיסוק והפרנסה, ונותרנו המומים.
לאחר ההלם הראשוני, התחלנו להרהר בהשלכות ובשאלות החברתיות הכרוכות בווירוס הקורונה החמקמק, ולהבין את השפעתו רחבת ההיקף על חיינו בכלל, ועל הדמוקרטיה בפרט.
עם פרוץ הקורונה המשיכו עובדי מערכת החינוך את עבודתם במסירות רבה, בעיקר בשיעורי זום, וטרחו לשמור על קשר יומיומי עם התלמידים ומשפחותיהם. המורות והמורים מצאו את עצמם מול החברה הישראלית בדיאלוג לא פשוט על זכויות העובדים והעובדות שלהם ועל מעמדם בכלל.
דיאלוג מורכב לא פחות מתקיים בימים אלו בין אזרחי מדינת ישראל לבין עצמם, ובינם לבין רשויות השלטון בנוגע לאופן תעסוקתם ולתגמול או לפיצוי לו הם זכאים. לעיתים נדמה, כי הדיון הציבורי המתלהט אינו מאפשר שיח מושכל ומכבד על השינויים המתרחשים.
עכשיו הגיעה העת, לקחת פסק זמן קצר, לבחון את האירועים מבחינה ערכית ולהיערך לעשייה החינוכית בשנה הבאה ובמהלך הקיץ. מדרשת אדם מציעה לאנשי החינוך, לפעילים חברתיים, ולאזרחים פעילים השתלמות בזום אשר תסייע לעבד את אירועי הקורונה באופן רגשי ובחשיבה ביקורתית מעשירה; ולבחון את השפעתם על הדמוקרטיה הישראלית ועל השותפים לה. השתלמות מסוג זה הועברה על ידינו בעת האחרונה לאנשי חינוך ממדינות שונות בעולם וזכתה להצלחה מרובה.
בהשתלמות המוצעת ננסה לברר מגוון שאלות דמוקרטיות עקרוניות הקשורות במשבר הקורונה: מי וכיצד אמורים לקבל את ההחלטות בזמן משבר, ובאיזו דרך? מה יהיה תוקפן של החלטות אלו בחלוף המשבר? כיצד משפיעה הקורונה על הקבוצות החזקות, וכיצד היא משפיעה על הקבוצות המוחלשות? כיצד ניתן לשמור על הזכויות השוות של תושבי ואזרחי ישראל בעתות משבר?
מה תפקיד המדינה בהגנה על הזכויות האזרחיות, על היציבות הכלכלית ועוד. כיצד יושפע המרחב הפרטי בכלל ועבור נשים באופן מיוחד? כיצד נעצב אותו לצרכינו? האם יכול משבר הקורונה להצביע גם על שינויים מעוררי תקווה בתחומים השונים, וכיצד? (כמו בנוגע לסוגיות סביבתיות; ולמבנה ההוראה במאה ה-21 – בבתי הספר ובאוניברסיטאות).
הלמידה בהשתלמות מבוססת על הגישה החינוכית של המרת קונפליקט בדילמה, אשר פותחה במדרשת אדם על-ידי ד”ר אוקי מרושק-קלארמן. שיטה זו מתאימה במיוחד להבנת המורכבות של הסוגיות הדמוקרטיות שנעלה, בהן אנו יכולים למצוא את עצמנו במצבים סותרים בו זמנית, המקשים עלינו במיוחד כאשר נדרשת הכרעה.
מבנה ההשתלמות, וזמניה:
6 מפגשי זום, במשך 90 דקות כל אחד, וברצף של מפגש אחד בשבוע – ביום ובשעה קבועים.
שני המפגשים הראשונים יוקדשו להיכרות מחודשת עם הערכים הדמוקרטיים, הכרוכים ישירות במגפת הקורונה.
שאר המפגשים יוקדשו לסוגיות ספציפיות, שבצידן פעילויות קונקרטיות עבור התלמידים/חניכים – נחווה אותן; ונתאים אותן יחדיו לכתות/לקבוצות השונות. (כך שניתן יהיה להעבירן בזום).
התכנים המוצעים:
- דמוקרטיה בעת משבר: החלטות לגיטימיות והחלטות שאינן לגיטימיות.
- זכויות בעידן הקורונה.
- אוכלוסיות מוחלשות בעידן הקורונה – גזענות ושוויון במצבי משבר. (מיצוי זכויות, נגישות לשירותי בריאות, רשתות תמיכה חברתיות, עבור קשישים, ערבים, אתיופים, מהגרי עבודה, ילדים, נשים…)
- נשים וקורונה – זכויות האישה במצבי משבר בכלל ובתקופת הקורונה במיוחד.
- שאלות סביבה: תרומת משבר הקורונה להגנה ולפגיעה בזכויות הסביבתיות.
- האם וכיצד ניתן למנף את משבר הקורונה להתמודדות עם סוגיות סביבתיות: מקומיות וגלובאליות.
ההשתלמות מתקיימת בזום, בקבוצות של כ- 20 משתתפות/ים כל אחת.
הקורס התקיים בתשפ״א.