מהי בכלל דמוקרטיה?
ואיך זה קשור לחיי היום-יום שלנו?
כל פרק של הפודקסט מוקדש להבהרת עקרון דמוקרטי אחד ומשמעותו המעשית לחיינו.
לכל אחד מהפרקים מצורף מערך פעילות חוויתי להתנסות בנושא המתאים לבני ובנות נוער ומבוגרים/מבוגרות.
להאזנה:
מוצעות השתלמויות הכשרה, להיכרות עם התוכנית והמתודות ליישומן בכיתה או בכל מסגרת פעילות קבוצתית אחרת
(2-3 שעות בזום; יום עיון; השתלמות בהיקף 15-30 שעות)
למידע ופרטים, פנו אלינו: info@adaminstitute.org.il
פרק 1 – עקרונות היסוד הדמוקרטיים, חשיבותם ביחד וכל אחד לחוד.
הפרק מתאר מפגש של קבוצת צעירים וצעירות הנדרשים לקבל החלטה משותפת. הם מגלים שעל מנת לפעול יחד, עליהם להסכים קודם כל על עקרונות היסוד המשותפים לחייהם. דרך תיאור המקרה אנו מבהירות את ההבדלים בין השיטה הדמוקרטית לשיטה שאיננה כזו; את עקרונות היסוד הדמוקרטיים וחשיבותם; וכיצד ניתן ליישם עקרונות אלו באופן מעשי בחיי היומיום. (12:07 דקות).
פרק 2 – המשמעויות השונות של מושג השוויון במשטר ובאורח החיים הדמוקרטי.
אנו מתחילות מההנחה של שוויון ערך כל בני האדם, ושואלות כיצד לתרגם עיקרון זה בפועל בחיי החברה. בפרק נלמד על סוגים שונים של שוויון, שוויון הזדמנויות, שוויון בתוצאות, שוויון בפני החוק, שוויון זכויות שוויון ועוד. נראה שלכל סוג שוויון יש פרשנות ויישומים שונים בחברה דמוקרטית, ושהמושג אינו חד-משמעי. עם זאת, שאיפה לשוויון עומדת בליבה של הדמוקרטיה. (11:22 דקות).
פרק 3 – הפרדת רשויות וביזור סמכויות; מדוע יש לשמור עליהם בדמוקרטיה?
בפרק נלמד בקצרה מהן הרשויות הקיימות במשטר הדמוקרטי (המחוקקת, השופטת והמבצעת), ומה טיב הקשר ביניהן המבטיח בצורה המיטבית את תפקודו. פרופ' קרמניצר מסביר על חשיבות ביזור הסמכויות להגנה על חירויות האזרח מפני עריצות השלטון. בשיחה מועלות דוגמאות על עקרון הפרדת הרשויות בישראל ובמשטרים דמוקרטיים אחרים ומצבים שבהם העיקרון הופר. בסוף פרופ' קרמניצר מציע המלצות מעשיות לחיזוק ביזור הסמכויות.
פרופ' מדרכי (מוטה) קרמניצר, פרופסור אמריטוס למשפטים באוניברסיטה העברית ועמית בכיר במכון הישראלי לדמוקרטיה. (כ-15 דקות).
פרק 4: מהי זכות? והקשר בין זכויות לחובות בדמוקרטיה
מושג זכויות האדם הוא אבן יסוד במשטר הדמוקרטי. בפרק זה, ד"ר נעמה כרמי, מומחית בתחום זכויות האדם, מעמיקה במשמעות המושג 'זכויות' ומסבירה את סוגיהן השונים. בפרק נחשוף את הקשר המורכב בין זכויות לחובות בדמוקרטיה, ונדגים כיצד מילוי חובות מאפשר את מימוש הזכויות. נדון ביחד בדילמות מרתקות הנובעות מהתנגשות בין זכויות, כמו הזכות להפגין מול הזכות לתנועה חופשית, ונחשוב על דרכים להתמודדות. הפרק מספק מבט חשוב על האיזונים העדינים הנדרשים לשמירה על זכויות האדם בחברה דמוקרטית מודרנית.(12:57 דקות).
פרק 5 – תפקיד העיתונות החופשית בדמוקרטיה וחשיבותה
מומלץ לחלק את ההאזנה לפרק לשניים: חלק 1 עד הדקה ה-12; חלק שני מדקה 12 עד הסוף.
בפרק זה אנו מארחות את העיתונאית ענת סרגוסטי, האחראית על תחום האתיקה במועצת העיתונות, לשיחה מעמיקה על חופש העיתונות וחשיבותו לחוסנה של חברה דמוקרטית. היא תשתף בתובנותיה לגבי האתגרים הניצבים בפני עיתונאים בימינו ובפועלה לקידום עיתונות אחראית ורלוונטית. בין הנושאים שיעלו בפרק: חשיבותו של חופש העיתונות כמרכיב מרכזי בדמוקרטיה בריאה; 'קו 300' והשפעת המקרה על התקשורת הישראלית; ההשלכות של יחסי התלות והקרבה בין עיתונאים ופוליטיקאים; האיזון הדק בין חופש הביטוי והמידע לבין אחריות ואתיקה עיתונאית; כלים וגישות לחיזוק מנגנוני האכיפה האתית בעולם התקשורת. (19 דקות).
פרק 6 – חשיבות הבחירות בדמוקרטיה והזכות לבחור ולהיבחר
בפרק זה נצלול אל עולם שיטות הבחירות בדמוקרטיה. מצטרף אלינו לדיון פרופסור אבנר בן זקן, היסטוריון של המדע וראש המכון למחשבה הישראלית. יחד איתנו הוא יסקור מגוון של שיטות בחירות במדינות דמוקרטיות שונות – דמוקרטיה ישירה ודמוקרטיה ייצוגית, יחסית ורובנית, אזורית וארצית, אישית ומפלגתית אידיאולוגית ועוד. נשווה בין הגישות השונות ובאתגרי העתיד, כולל הרעיון האפשרי לשינוי שיטת הבחירות בישראל. הפרק מעלה שאלות מרתקות על עתיד ההשתתפות האזרחית בדמוקרטיה המודרנית, אל מול המציאות המשתנה במהירות ומציע לבני נוער ולצעירים להצטרף לתהליך של יצירת מודל בחירות אשר יתאים לעולם המחר וייתן מענה לבעיות איתן מתמודדת החברה הישראלית בימים אלו.
לפרק זה מצורפות שתי פעילויות שמטרתן לעודד את המאזינים והמאזינות לחשוב על מודל הבחירות המתאים לדעתם לחברה הישראלית. פעילות אחת מתאימה ליישום בכיתה והשנייה לקבוצות אחרות המתלבטים בשאלה זו.
פרק 7: חוק, חוקה, נורמה ותקנון – מנגנונים ליצירת הסכם כיתתי דמוקרטי
הפרק עוסק במנגנונים דמוקרטיים ליצירת הסכם כיתתי. ההסכם מיועד לקדם אווירה נעימה, למידה אפקטיבית וכבוד הדדי בין כל חברי קהילת הכיתה. מוצגים ונדונים שלושה מנגנונים: חוק, חוקה, נורמות, ותקנון. ד"ר אוקי מרושק קלארמן וד"ר קרן קטקו איילי מסבירות מהם ההבדלים ביניהם וכיצד ניתן לשתף את התלמידות והתלמידים ביצירתם ולהתאימם לסביבה החינוכית. מודגש הקשר בין ההסכם הכיתתי לבין מנגנונים דמוקרטיים רחבים יותר, תוך עידוד התלמידים והתלמידות לחשוב על עקרונות אלו מעבר לכותלי הכיתה. בפרק נציע גם אפשרות להרחבה, שבה התלמידים מתכננים את תהליך יישום המנגנון הנבחר, כולל כתיבה, אכיפה ולוחות זמנים. הפרק מעודד חשיבה ביקורתית על המחלוקות הקיימות בישראל בנוגע להסכמים חברתיים ומדיניים, ומזמין אותם להשוות בין ההחלטות שקיבלו עבור הכיתה לבין אלו הקיימות ברמה הלאומית.
מי מאחורי הפודקאסט?
ד”ר אוקי מרושק-קלארמן 
– מנכ”לית מדרשת אדם. מומחית בתחום החינוך לדמוקרטיה ולשלום. יצרה את שיטת ההנחיה של המדרשה “בצוותא – המרה של קונפליקט בדילמה”. כתבה, פיתחה ופרסמה ספרים ותוכניות חינוכיות בעברית, ערבית ושפות נוספות, המיושמים בארץ ובחו"ל.
ד”ר קרן קטקו איילי – מומחית לפדגוגיה אקטיביסטית לקידום אזרחות פעילה. מורה, מרצה, חוקרת ומפתחת תוכניות לימודים והשתלמויות. מייסדת הבלוג “חיים משותפים” לקידום שוויון וסובלנות בחברה הישראלית.
מפיקים:
יוני לביא, מנהל רדיו חינוכי, מורה לתקשורת ויזם פודקאסטים בחינוך ;
עופר כרמל, שדרן רדיו, מורה לתקשורת, עורך פודקאסט, אקטיביסט חינוכי-חברתי
תודה לשגרירות ארה"ב על השותפות והתמיכה בפרויקט זה
