בשביל הדיאלוג : חינוך לדמוקרטיה, לסובלנות והתמודדות עם תופעת הגזענות וההסתה

ארבעת הנושאים הראשונים מוקדשים ללימוד ערכי היסוד הדמוקרטיים כבסיס לעיסוק בנושא תופעת הגזענות. הנושאים שלאחר מכן עוסקים בסוגיות מרכזיות החיוניות להבנת תופעת הגזענות ולכל אחת מהן מוצעת פעילות הממחישה אותה ונותנת כלים ראשוניים להתמודדות עמה. ניתן להרחיב ולהעמיק בכל נושא.  כמו כן ניתן לשלב בתוכנית ביצוע מעשי של פרויקט בית ספרי ביוזמה וניהול של התלמידים.

1. מהי דמוקרטיה? – בירור תפיסות יסוד בדמוקרטיה (חירות, שוויון וסולידריות).
2. מושג החירות בדמוקרטיה – הגדרת החירות תוך התנסות במורכבות הערך ועיון בגבולותיו.
3. מושג השוויון בדמוקרטיה – היכרות עם סוגי שוויון שונים ומשמעותם החברתית.
4. שוויון ושונות – השוויון למימוש השונות; הבחנה בין מצבים שוויוניים לכאלו שאינם
5. מהי גזענות? – הבנה ראשונית של מושג הגזענות ובהיכרות עם התיאוריות השונות המסבירות את התופעה.
6. מה בין אפליה לגזענות? – מתייחסת לשאלה במה שונה הגזענות מסוגים אחרים של אפליה? הפעלה זו תבהיר את השוני בין סוגים שונים של אפליה לאפליה על רקע גזעי.
7. גזענות ורב-תרבותיות – משחק עוברים את הקו: בוחנים האם ומתי גישות חברתיות ופוליטיות רב תרבותיות מונעות גזענות ומתי הן מקדמות אותה? לומדים על חוויות הגזענות של המשתתפים שמקורן בשייכות לקבוצה תרבותית ועל חוויות שחרור ושוויון של המשתתפים שמקורן בשייכות לקבוצה תרבותית.
8. שכונה רב-תרבותית – שפת השילוט בשכונה: הפעילות בוחנת את הקושי של חיים בחברה רב-תרבותית ואת הקשר בין רב-תרבותיות לגזענות
9. לאומיות וגזענות – משחק הקודים: לומדים על הנטייה להגזעה בכלל ובמדינת הלאום בפרט ועל דרכים אפשריות להתמודד עם תהליכי הגזעה במדינת הלאום.
10. חירות לאומית/תרבותית – ישוב קהילתי משותף: בוחנים את המשמעות של דמוקרטיה רב-תרבותית, את הקושי של חיים בחברה רב-תרבותית ואת הקשר בין רב-תרבותיות לגזענות.
11. חופש ביטוי והסתה – הבנת ההבדל בין חופש ביטוי להסתה לגזענות. בהפעלה זו ילמדו התלמידים את החוק במדינת ישראל נגד אפליה גזענית וכן ילמדו להבחין בין ביטויי ביקורת והתנגדות לגיטימיים לבין ביטויים שהם בגדר הסתה. ניתן להרחיב את הנושא בהקשר לחופש הביטוי במדיה החברתית (שיימינג, פייקניוז ועוד).
12. פאסיביות ואקטיביות חברתית – הפעילות עוסקת בהעמקת ההבנה של הגזענות התרבותית, הבהרת המחיר של פסיביות חברתית ואת השלכותיה, ובירור השאלה מה מונע מאתנו לפעול נגד תופעות גזענות (תהליכים פסיכולוגים, כלכליים, תרבותיים ואחרים) ומה מנע מנע מאחרים במהלך ההיסטוריה מלפעול נגד גזענות.
13. הסכם חברתי הוגן – משחק הפתקים: הפעילות תסייע לתלמידים להבין את המנגנונים האישיים והחברתיים המאפשרים את קיום תופעת הגזענות והם יתוודעו לדרכים אפשריות למאבק בתופעה.
14. אופציונלי – יישום מיזם בית ספרי על ידי התלמידים על בסיס הערכים שנלמדו:

• התלמידים/תלמידות יציעו רעיונות לפרויקט בית ספרי העוסק בתופעה של גזענות שהם מכירים בבית הספר או במסגרת אחרת בה הם פועלים. לאחר מכן ביחד ייבחר פרויקט אחד או יותר לביצוע שמטרתו שינוי המציאות החברתית הקיימת.
• תעשה חלוקה לקבוצות עבודה – בהתאם לבחירת התלמיד/תלמידה או המורה. כל קבוצה אוספת מידע ונתונים בנושא, מגדירה את המיזם ואופן יישומו, מכינה תכנית פעולה ולוח זמנים ליישום הפרויקט.
• בשלב האחרון מבצעים את המיזם ומציגים אותו בבית הספר לכלל התלמידים.

15. סיכום הצגה והערכה – כל קבוצה תציג את התוכנית שגיבשה ואת התהליך שחוותה לשאר הקבוצות.

יישום התוכנית במהלך השנים:

התוכנית מיושמת מאז שנת תשע"ג 2012 ועד היום בעשרות בתי ספר יהודים וערבים וזכתה להערכה רבה. במהלך היישום הוכנסו התאמות למציאות והצרכים בשטח.

בשנים 2015 ועד 2019 היא התקיימה בשיתוף פעולה עם משרד החינוך והמזכירות הפדגוגית – הפיקוח על הוראת האזרחות והמטה לחינוך אזרחי במסגרת "מיזם משותף". התוכנית שולבה ונלמדה בכיתות השונות ונחשפו אליה כ-15,000 תלמידים ומורים. בתי הספר שהשתתפו בתוכנית פיתחו ויישמו במשותף 35 מיזמים חינוכיים נגד הגזענות, שכללו מפגשי תלמידים ומורים יהודים וערבים. הפרויקטים תועדו והועלו לאתר המדרשה: