מועדים לאזרח
יום הכנסת (טו' בשבט - פברואר)
ביום הולדתה של הכנסת נלמד על המשטר הדמוקרטי בישראל, המוסדות הדמוקרטיים בישראל והקשר בין מנגננונים לערכים; יועלה לדיון משמעות הפרדת רשויות ומנגנונים דמוקרטיים של איזונים ובלמים.
יום הזיכרון הממלכתי לשואה (כ"ז בניסן)
התכנית עוסקת בבחינת ההשפעה שיש לשואה על עמדותיהם ועל פעילותם האזרחית של החיים בישראל בכלל, ושל התלמידים בפרט. השאלות המרכזיות שהיא מעלה לדיון: האם השואה מחייבת התנהלות ערכית של מדינת ישראל ואיזו; האם השואה היא אירוע ייחודי של העם היהודי, האם היא אירוע אוניברסאלי?; האם וכיצד יכלה להתרחש שואה?; מה אנחנו לומדים על היחס לחוק המדינה בעקבות השואה?; האם לגיטימי להשוות את תופעות השואה לרצח עם במקומות אחרים?; האם מותר להשוות תופעות חברתיות בישראל לשואה ולתהליכים שקדמו לה? ועוד.
מעמדה של שפת האם בחברה רב-תרבותית – תוכנית ליום שפת האם הבינלאומי (21 בפברואר)
שימוש בשפת האם מהווה עבור המשתמשים בה הכרה בזהותם הייחודית והוא מבטיח ביטוי חופשי ורחב. הקבוצה ששפת האם שלה היא השפה הרשמית והדומיננטית במדינה זוכה בעדיפות ברורה על פני הקבוצות שזכות זו נשללת מהם. בצד ההכרה האמורה בעדיפותה, היא זוכה בנגישות למכלול המשאבים החברתיים, לידע התרבותי ולתפקידי מפתח. בחברה רב-תרבותית כמו החברה הישראלית בחינת מקומה ומעמדה של שפת האם הוא חיוני ומשמעותי, הן בשל היותה חברה הקולטת עולים והן בשל העובדה שכרבע מאזרחיה שפת אימם היא ערבית. הפעילויות המוצעות בתכנית עוסקות בקשר שבין שפת האם לבין העקרונות הדמוקרטיים של שוויון, חירות, כבוד ועוד.
משנות מקום – תוכנית ליום האישה הבינלאומי (8 במרץ)
מטרות התכנית הן לפתח את הכרה בזכויותיהן השוות של נשים בחברה הדמוקרטית ובמוסדותיה ולגבש אצלן רצון ויכולת להגן על זכויות אלו. יש והפגיעה במעמדן של נשים מתרחשת בדרכים גלויות ויש והיא מתרחשת בדרכים סמויות מן העין. בתכנית זו ננסה ללמד על הדרכים הסמויות להדרת נשים מהמרחב הציבורי. נצביע על הדרת נשים מתכניות הלימודים בכלל ומספרי ההיסטוריה באופן מיוחד ועל החלוקה המוכרת בין המרחב הציבורי לפרטי, אשר שמשה גברים להניח לנשים לשמור על כבודן "בבית פנימה". הפעילויות המוצעות בתכנית מבקשות להעלות למודעות ולדיון היבטים שונים של הנושא ודרכים אפשריות ליצור שינוי במעמדן של נשים בחברה.
תוכנית ליום הבינלאומי למאבק בגזענות (21 במרץ)
בשנים האחרונות חלה מגמה מדאיגה ביותר של התרחבות תופעת הגזענות בחברה הישראלית המופנית כלפי קבוצות שונות: אתניות, תרבותיות, לאומיות ועוד. מגמה זו מחייבת את כולנו לפעול כדי למגרה והאמצעים להאבק בה צריכים להיות מותאמים לנסיבות הספציפיות בהן היא מופיעה. תופעת הגזענות היא מבין הצורות הקיצוניות ביותר של אפליה. בדומה לצורות אפליה אחרות היא מונעת מימוש שווה של זכויות מקבוצות שונות באוכלוסייה, אולם בשונה מהן היא מלווה בדרך כלל ברגשות עוינים של סלידה ושנאה המקבלים ביטוי במרחב האישי והציבורי. לעיתים מזומנות מלווה התופעה גם בפעילות אלימה כלפי הקבוצות המוגזעות. קבוצות אלו נחשבות כבעלות תכונות טבעיות נחותות ו/או שליליות שאינן ניתנות לשינוי. חוסר האפשרות לשנות אותן מאפשר מצדו לשלול את הזכויות ללא קשר למעשים של חברי הקבוצה עליהם מופעלת הגזענות.
למדרשת אדם מספר תכניות להתמודדות חינוכית עם תופעת הגזענות שמיושמות בכ-100 בתי ספר על-יסודיים, יהודים וערבים החל משנת 2012. בתוכניות אלו המורים מוזמנים ללמוד וללמד את תלמידיהם מה בין אפליה לגזענות, מהו הרקע לצמיחתן של תופעות אלו בכלל ובמדינת ישראל באופן מיוחד וכיצד ניתן למנוע אותן. כל אחת מהתוכניות המוצעות להלן מתמודדת עם משימות אלו בדרך שונה, תוך שימת דגש לזווית אחרת של הדיון והפרקטיקה החינוכית.