הרצאות מקוונות

לרגל השקת ספרו של ד"ר מיכאל מירו "החברה האזרחית" התקיים בשידור חי פנל דוברים ודיון עם הקהל (אפריל 2021) שעסק בתרומת החברה האזרחית ליצירת שינוי בנושא שמירה על איכות הסביבה והקיימות. דוברי הפנל ספרו על תחום העשייה שלהם בתחום זה. בדיון שהתקיים המשתתפים הציעו אפשרויות לקידום והשפעה בנושאים חברתיים אזרחיים למשל: הצטרפות של אנשי החברה האזרחית בתוך מוסדות הציבור כחלק מהצוות; במקום להיאבק אחד בשני, צריך לקדם דיאלוג על מטרות וצרכים בין החברה האזרחית לבין היזמים ואנשי ההון – לדוגמה רמת חובב, ועוד.

לצפייה והאזנה: https://drive.google.com/file/d/1OgwzgmSc9C_a360KUiJogHTdYmDewvuy/view?usp=sharing

ליאנה נביל – מנהלת תכניות קיימות במזרח ירושלים ויו"ר ועד מנהל של עמותת קיאני كياني להעצמה אישית וחברתית. ליאנה הציגה את פעילות השטח  שהיא יוזמת ומפעילה בכל 13 השכונות מזרח ירושלים של העלאת המודעות לאיכות החיים במזרח ירושלים ולשיתופי פעולה בין התושבים לשיפור המרחב הציבורי. בפרויקט משתתפות בעיקר נשים במה שנקרא  "פלייסמקינג" ביחד עם הילדים. עמותת קיאני שהוקמה על ידה כמסגרת לפעילות פעילי 13 השכונות (כ-25 פעילים מכל שכונה). היא הצליחה לגייס גם את מוסדות הציבור (העירייה באמצעות מוקד 106) לטובת התושבים, כך שזכויות הבסיס של התושבים מטופלים על ידי העירייה, והערך המוסף מפותח על ידי התושבים עצמם.

מאיה יעקבס – מנכ"לית עמותת צלול. הובילה את הארגון מגישת 'הנבוט' – שיפחדו מארגוני הסביבה, לעבר השפעה על התארגנויות קטנות כגדולות בחברה; קידום חקיקה (שקיות, פיקדון על בקבוקים גדולים, אזורים ימיים ועוד); כמו גם חיזוק הכוח של המשרד להגנת הסביבה המוחלש. על פי אמרתה של מאיה – חוזקנו באחדותנו – הארגונים הסביבתיים למדו לשתף פעולה ביניהם, בהצגת חזית אחידה מול מקבלי ההחלטות.

ד"ר יונתן אייקנבאום – מנהל גרינפיס ישראל, מייצג ארגון בינלאומי, וטוען כי המגע בין מדינות ותרבויות מגוונות מצריכה לאמץ חשיבה פורצת דרך, על מנת לקדם נושאים סביבתיים. לטענתו, גם ארגוני הסביבה מהווים מרחב אקולוגי בפני עצמו, ולכן כל ארגון אמור להבין את מקומו ואת קשריו עם ארגונים מקבילים.

ד"ר דב חנין – ח"כ לשעבר, משפטן ופעיל שלום וצדק סביבתי, הצביע על כך שקיים רצף של עשייה חברתית מהחברה האזרחית ועד בית המחוקקים – הכנסת; ומביא לשם כך שתי דוגמאות: פארק אריאל שרון ותכנית ספדיה השנייה, בהן הכנסת קידמה חקיקה והחלטות לטובת האזרחים; במקביל לבלימת חוקים, היכולה לסייע לקידום הסביבה. לטענתו, המהפכה הסביבתית בחקיקה שקודמה בכנסת, הביאה אמנם  לגידול בעלויות, אך מנגד גם לחיסכון גדול בהוצאות הבריאות. יש עדיין תחומים רבים, שבהם יש לעורר שינוי – כדי לקדם שינוי בחברה הישראלית, צריך לבנות מערכת של שינוי, שכוח השינוי ייבנה מלמטה ויעלה עד לדרגת החקיקה בכנסת.