מחנכות ומחנכים יקרים ויקרות,

שנת הלימודים החלה, ולימודי הדמוקרטיה חשובים אולי מתמיד. אנו בפתחה של שנת בחירות גורלית למדינת ישראל, וישראל מצויה במצב אזרחי וביטחוני המחייב הכרעות אמיצות.

תלמידי כל בתי הספר, מכל הזרמים בחינוך, חיים מציאות זו ברמות שונות של מעורבות רגשית ואזרחית. הבוגרים והבוגרות שבהם ישתתפו בבחירות הקרובות כאזרחים מן השורה, כצופים וצופות או כפעילים חברתיים ופוליטיים המסייעים למפלגה זו או אחרת.

תפקידנו החינוכי הוא להבהיר להם את משמעות הבחירות באורח החיים ובשיטת המשטר הדמוקרטי; להכיר להם את שיטות הבחירה השונות בארץ ובעולם; להבטיח את הבנת הנושאים העיקריים העומדים להכרעה ואת היכרותם עם המפלגות המייצגות את העמדות השנויות במחלוקת; וללמד על חשיבותה של מעורבות פוליטית ושל הזכות השווה לבחור ולהיבחר.

בעוד כשבועיים נעלה לאתר מדרשת אדם תוכנית מקיפה בנושא הבחירות, שתועבר בשיטת ההנחיה הייחודית שלנו, „המרה של קונפליקט בדילמה”. עד אז נעביר לכם ולכן הפעלות בודדות, שאיתן תוכלו להתחיל את השנה עם הצוות ועם התלמידים והתלמידות.

כמתאבן, אנו מזמינים אתכם ואתכן לקרוא את מאמר הפתיחה של החוברת על חשיבות הבחירות ואת הפעילות על „נציגי הדורות הבאים”. בחרנו בפעילות זו משום שרק מעט תלמידים יממשו כבר השנה את זכותם לבחור, ועם זאת ההחלטות שיתקבלו יחולו גם עליהם. סוגיית ייצוגם בבחירות קשורה אפוא לשאלת ייצוגם של הדורות הבאים.

האזרחים והאזרחיות שיבחרו בבחירות הקרובות יחליטו על עתיד איכות הסביבה לשנים רבות, האם ובאילו מלחמות יילחמו תלמידינו, והאם ממשלת ישראל תעשה כל מאמץ להשיג שלום בעתיד. הם יחליטו גם מה ואיך ילמדו בבית הספר, ומה מותר ומה אסור יהיה להם לומר בין כתליו.

השאלה הראשונה היא אפוא: האם צריך להיות נציג או נציגה לקולם בבחירות? כיצד הם יכולים להשמיע את קולם כאשר עדיין אין להם זכות בחירה? בשאלה זו אנו ממליצים לפתוח את השנה בלימודי האזרחות, בשיעורי החינוך ובמקצועות רלוונטיים נוספים, ובהם גיאוגרפיה, היסטוריה וספרות.

קריאה מהנה! נשמח לשמוע הדים על הפעילות. לתיאום השתלמות לצוות על התוכנית המלאה, צרו קשר בשבועיים הקרובים עם ד״ר אוקי מרושק קלארמן: 054-4448296.

מהות הבחירות במשטר דמוקרטי

מאמר רקע | ד״ר אוקי מרושק קלארמן

עקרונות היסוד של המשטר הדמוקרטי הם החירות והשוויון. המוסדות הדמוקרטיים, כמו גם תהליכי קבלת ההחלטות בדמוקרטיה, הם כלים למימושם של עקרונות אלו. כך הדבר גם לגבי הבחירות. הבחירות הן אמצעי נוסף, מבין אמצעים רבים אחרים, למימוש העקרונות האמורים.

כאשר אנו מדברים על חירות ועל שוויון כעקרונות דמוקרטיים, הכוונה היא שלכל יחיד ולכל קבוצה הזכות השווה לחיות לפי אמונתם, בתנאי שהם מכירים באופן פעיל בזכות המקבילה של זולתם לאותו עיקרון. אילולא הייתה קיימת סתירה בין הרצונות של היחידים והקבוצות, לא היה צורך בהליך מוסכם של קבלת החלטות. כל אחד היה פועל כראות עיניו. אך מאחר שסתירות אלו קיימות, חייבים להחליט עמדתו של מי תתקבל ותבוצע, כיצד תבוצע ומי יהיה אחראי לביצועה. לשם כך צריך בחירות.

כבר בשלב זה נקלענו לקושי. אם יש זכות שווה לכל אחד לחיות לפי אמונתו, ובבחירות אנו קובעים עמדתו של מי תבוצע, הרי שאנו פוגעים בשוויון ומעניקים יתרון לזה שעמדתו תבוצע. הבעיה היא בעיה רצינית והפתרונות לה חלקיים. פתרון ראשון הוא מחויבות של כולם לכך שגם אם ייבחרו, יעשו כל מאמץ לשמור על זכותו של כל אחד לחיות לפי אמונתו. פתרון שני הוא קיום בחירות תקופתיות, כך שאפשר יהיה שבכל פעם היתרון היחסי יישמר למישהו אחר. פתרון שלישי הוא שמירה קפדנית על ייצוג כל העמדות במערכת קבלת ההחלטות. כולם, כאמור, פתרונות חלקיים.

נוכל, אם כן, לנסח את העקרונות כך: בבחירות דמוקרטיות, שהן אמצעי נוסף מבין האמצעים הקיימים למימוש החירות והשוויון, חייבת להיות זכות שווה לכל אחד לבחור ולהיבחר, כדי שיהיה ייצוג לעמדתו. הבחירות חייבות להיות תקופתיות, והרוב הוא שיקבע אילו עמדות תבוצענה במקרה של סתירה בין הרצונות השונים.

מטרת התוכנית היא ללמוד את מהותו של תהליך הבחירה הדמוקרטי כתהליך בחירה עצמאי ורציונלי בין חלופות, הכולל חיפוש של המשתתפים אחר ליקויים בעמדותיהם, כמו גם חיפוש היתרונות בעמדות זולתם.

בתוכנית סדנאות הבוחנות האם מתקיים תהליך בחירה רציונלי במערכת הבחירות, וכיצד מיושמים העקרונות הדמוקרטיים של שוויון וחירות בתהליכים הפוליטיים המתרחשים במערכת בחירות.

הזכות השווה לבחור ולהיבחר

המשך מאמר הרקע

האם הרעיון לשתף באופן שווה את החברים בחברה הדמוקרטית בבחירת נציגיהם ובזכותם להיבחר הוא רעיון כל כך טוב? האם לא עדיף להגבילו?

באופן עקרוני, התשובה לשאלה הראשונה, כפי שהיא נובעת מרעיון האמנה, היא חיובית. שיתוף שווה של אלו שעליהם יחול החוק בקביעת תוכנו הוא רעיון צודק ויעיל. הרעיון צודק משום שלכל אחד הזכות לחיות את חייו לפי הבנתו; והוא יעיל משום שנטייתם של בני אדם לציית לחוק מרצונם תהיה רבה יותר אם הם שותפים בקביעתו ורואים בו חוק שלהם. אולם גם לעיקרון זה גבולות. גבולותיו הם התכלית שלשמה נוצר. החוק הדמוקרטי נוצר כדי להגן על אפשרותו של כל אדם לחיות לפי אמונתו וערכיו. אם ישנם אנשים ששותפותם מונעת אפשרות זו ולא מקדמת אותה, ייתכן שהם לא ייקחו חלק בהכרעות. קביעת הגבול היא בעייתית, אך במערכת דמוקרטית תהיה נטייה לשתף יותר גורמים.

הגבול לשיתוף בקבלת ההחלטות קשור, על פי רוב, ביכולתו של האדם להיות אחראי למעשיו ולדיבוריו. תינוק בן יומו אינו יכול לקחת אחריות על החלטות כבדות משקל, ולכן לא ישותף; כמוהו גם חולי רוח.

בתולדות המחשבה המדינית הועלו מספר רעיונות חלופיים לרעיון הזכות השווה לבחור נציגים ולהיבחר לשלטון. הוצע להעניק את זכות ההכרעה בסמכויות השלטוניות למי ששייך למשפחה מסוימת, למי שהוא מומחה בתחומים הנידונים, למי שנחשב חכם, ועוד. להצעות אלו היה היגיון משלהן. יש להבין את עקרון הזכות השווה לבחור ולהיבחר על רקע המגבלות של השיטות החלופיות.

מה, אם כן, ישיב הדמוקרט להצעה שהמומחים יהיו בעלי הזכות לבחור ולהיבחר לתחומי ההכרעה שבהם הם מבינים, ואילו שאר בני האדם יהיו משוללי זכות זו? הוא ישיב כי ידע הוא אכן מרכיב חשוב בקבלת החלטות, ויש לעשות כל מאמץ שהחברים בחברה הדמוקרטית יהיו משכילים ובעלי ידע. עם זאת, ידגיש הדמוקרט את העובדה כי הכרעות פוליטיות, גם אם הן קשורות בידע מסוים, טעונות תמיד מרכיב ערכי, שבו אין למומחה עדיפות על כלל בני האדם.

רופא, למשל, יכול לדעת אם לתת לחולה תרופה זו או אחרת, אך הוא אינו יכול להכריע אם עדיף לאדם לחיות או למות. סוגיה זו היא ערכית וחייבת להיות מוכרעת על ידי בני אדם שזכותם לחיות את חייהם לפי ערכיהם. המומחה יכול לצייד את הבוחרים ואת הנבחרים בידע על התוצאות האפשריות של בחירותיהם, אך לא לקבוע עבורם את סדרי העדיפויות; כך ברפואה, בכלכלה, בחינוך ועוד.

עוד ישיב הדמוקרט שהמומחים הם בעלי אינטרסים כמו כל אדם, ומתן זכות הכרעה רק בידיהם פירושו מתן אפשרות רק לחלק מהאוכלוסייה לקדם את האינטרסים שלה.

ומה יש להשיב על ההצעה המופלאה להעניק את זכות הבחירה לחכמים? ראשית ייאמר שגם חכמים הם בעלי אינטרסים כמו המומחים, ושנית – אין אפשרות לקבוע מי יחליט מי הם החכמים.

ביסוד העמדה הדמוקרטית עומד הרעיון כי יש להעניק לכל אחד את הזכות לבחור ולהיבחר, משום שאז ירגיש שותף למערכת וירצה להגן עליה. אולם חשוב מכך, זכותו של כל אדם לחיות לפי הבנתו, בתנאי שהוא מכיר בזכות האחרים לכך, היא זכות בסיסית שהפקעתה דורשת צידוק מיוחד. שותפות בהכרעות השלטוניות או בקביעת השליטים מקדמת את האפשרות של כל אדם לבטא גם את עמדותיו.

מקור המאמר: „הבוחר הדמוקרטי”, מדרשת אדם, 2018, עמ׳ 4–5. החלק „הזכות השווה לבחור ולהיבחר” מובא שם מתוך „בצוותא – מדריך להוראת הדמוקרטיה”, אוקי מרושק, הוצאת כנרת, 1988.

הפעלה מספר 14: למי הזכות להשפיע?

כתבה : תמר גריידינגר

נציגי הדורות הבאים

הפעלה זו מורכבת משני חלקים נפרדים. ניתן לבצע את שניהם או אחד מהם, בהתאם לשיקולי המנחה. קיום ההפעלה על כל שלביה מצריך מספר יחידות לימוד.

מטרות ההפעלה

• לבחון האם אנחנו, נציגי הדור הזה, אמורים לדאוג לדורות הבאים.
• לבדוק מי אמור להיות שותף בהחלטות הקשורות לעתיד בטווח הארוך, ומי בהחלטות לטווח הבינוני.

אמצעים

• שלב א׳: כרטיסיות מקרים ושאלות לדיון.
• שלב ב׳: ציטוטים אפוקליפטיים.

מהלך ההפעלה | שלב א׳ – הצגת מקרים ודיון

המנחה מציג למשתתפים את המקרים המתוארים בכרטיסיות ודן עמם בשאלות הבאות:

• מי אמור להיות שותף בהחלטות הללו? מדוע?
• לגבי המקרה הראשון: האם הורים שעדיין לא נולדו להם ילדים יכולים ליטול חלק בדיון ובהחלטות?
• לגבי המקרה השני: האם תלמידי חטיבת הביניים רשאים ליטול חלק בדיון הנוגע לתלמידי התיכון?
• לגבי המקרה השלישי: האם עתיד השטח המופיע ברשימת המקרים בהמשך, נוגע אך ורק לבעלי הקניין, או שמדובר בדיון ציבורי רחב שכל אזרח יכול לקחת בו חלק?
• האם הבוחרים בבחירות הקרובות , צריכים לקחת בחשבון את הצרכים של הדורות הבאים או לא ?
• האם אכפת לנו מאלה שכרגע אינם נוכחים, אך החלטותינו ישפיעו על חייהם?
• האם אותם נימוקים יכולים לחול גם על סוגיות של איכות הסביבה?
• האם הדורות הבאים יכולים להיות שותפים להכרעות סביבתיות? כיצד?
• כיצד לוקחים בחשבון את הצרכים של ציבור שעדיין לא נולד? מהם הצרכים, ועל פי אילו אמות מידה נשקול אותם – בדומה לאלו שלנו, או לפי אמות מידה אחרות?

הערה למנחה: אפשר לבקש מהמשתתפים להביא לדיון בקבוצה מקרה אקטואלי אחר המוכר להם.

שלב ב׳ – עמדות ביחס לסוגיות של סביבה

המנחה מביא/ה בפני הקבוצה מספר ציטוטים של עמדות מפי חוקרים/ות והוגים/ות המתייחסים לסוגיות של סביבה, ומבקש מהמשתתפים להגיב. ראו הדף המצורף: „ציטוטים אפוקליפטיים”.

הערה למנחה

יש לקיים דיון תיאורטי ולדרבן את המשתתפים להיכנס לדפוסי חשיבה שאינם מורגלים בהם: לקיחת אחריות לגבי משהו שייתכן שלא יזכו לחזות בו, ואולם ישנה סבירות גבוהה כי לאופן חשיבתם והתייחסותם תהיה השפעה על הנעשה בעולם בעתיד ובהווה.

סיכום

המנחה יסכם את הדיון על הצורך לקחת בחשבון את צורכי הדורות הבאים בקבלת החלטות, ויחדד את הדילמות המתעוררות במצבים של סתירה בין הצרכים בהווה ובעתיד. המנחה יצביע על הייחוד של הדיון בבעיות של איכות הסביבה בהקשר זה. הפגיעה האפשרית בכדור הארץ בהיעדר חשיבה סביבתית היא קיצונית. יש לפיכך לבחון את שאלת השיתוף של הדורות הבאים בהקשר מיוחד זה.

שלב א׳: כרטיסיות מקרים ושאלות לדיון

מקרה ראשון: תלבושת אחידה

בבית הספר היסודי רצו לקיים דיון לקראת השנה הבאה על הכנסת תלבושת אחידה. תלמידי כיתות ה׳ דרשו שלתלמידי כיתות ו׳ לא תהיה זכות הצבעה בנושא, משום שהחוק החדש לא יחול עליהם. מנגד, הורי תלמידי הגנים דרשו להיות מעורבים בהחלטות, משום שהחוק יחול גם עליהם בעתיד.

מקרה שני: עונשים בבית הספר

בבית הספר התיכון הוחלט לקיים דיון עם התלמידים על העונשים שיש לתת למי שנוהגים באלימות. תלמידי חטיבת הביניים והוריהם ביקשו להיות שותפים בדיון, מאחר שהחוק יחול עליהם בשנה הבאה, כשיעברו לתיכון.

מקרה שלישי: שכונת יוקרה בשטח פתוח

קיבוץ געש מכר שטח ליזמים שביקשו לקדם תוכנית לבניית שכונה יוקרתית בסמוך לקיבוץ, על מצוק הכורכר, עם נוף לים התיכון. הארגונים הירוקים ביקשו למנוע את הקמת השכונה וטענו כי היא ממוקמת בסמוך לאחת מרצועות החוף המעטות שנותרו, וכי הקמתה תמנע משאר האזרחים להגיע לחוף, בהווה ובעתיד. מדובר בשכונת „צוקי ארסוף”. בעת כתיבת המקרה, ביולי 2009, הדיון בעניינה בבית המשפט טרם הסתיים.

מי צריך להיות שותף/ה לדיון ולהחלטה ?

המקרה מובא כפי שתואר בחומר המקורי ביולי 2009, לצורך דיון חינוכי.

מקרים נוספים :

תלמידי ותלמידות כתה יב' המתגייסים אחרי הבחירות לצבא, אך עדיין לא מצביעים בבחירות הקרובות , פנו לבג"ץ בדרישה לשתף אותם בהחלטות הקשורות בנושאים בטחונים ובנושאים הקשורים בקידום השלום. לדבריהם, הם יהיו אלו שההחלטות יחרצו את גורלם בעתיד הקרוב ולכן, הם חייבים להיות חלק מההחלטה. חלקם סבורים שצריך להקדים את גיל הבחירות , והאחרים חושבים שהם יסתפקו במעורבות אזרחית במפלגות המייצגות את עמדתם/ן.

למי תצטרפו? האם יש לכם רעיונות נוספים , כיצד להביא את עמדתכם/ן לביטוי?

תלמידי בתי הספר בישובים בהם אחוז המתגייסים קטן, מבקשים אף הם/ן להשתתף בדיון, שכן ההכרעה על שירות לאומי נוגעת לעתידם הקרוב והרחוק.

שלב ב׳: ציטוטים אפוקליפטיים

הציטוטים מובאים מן הפעילות המקורית. הנתונים ותיאורי התפקידים משקפים את תקופת המקורות, ואינם נתונים עדכניים.

ג׳פרי סאקס, מנהל „מכון כדור הארץ”, ניו יורק, בעת פרסום המקור

"היום חיים על כדור הארץ 6.3 מיליארד בני אדם. בעוד 50 שנה, מעריכים החוקרים, יחיו יותר מ-9 מיליארד. זה יהיה עולם שיזדקק להרבה מאוד מקורות אנרגיה, הרבה קרקע כשטח מחיה; יהיה צורך לגדל מזון רב, יהיה לחץ רב על האוקיינוסים ועל כלל המערכת האקולוגית. התחממות כדור הארץ תביא לשינוי אקלימי דרמטי. סופות יהיו עניין שבשגרה. מצב הדגה באוקיינוסים יהיה בכי רע […] כדור הארץ לא יכול לקלוט 9 מיליארד בני אדם ללא התפתחות המדע וללא אתיקה גלובלית. אם נפנה את גבנו למדע, לא נוכל להתמודד עם מצב מעין זה. אם לא נדע להשתמש במדע, נצטרך להילחם מלחמת הישרדות בלתי פוסקת, שתתנהל על כל סנטימטר רבוע. אנחנו כבר נמצא תירוצים להילחם זה בזה. התנ"ך או הקוראן יספקו לנו סיבות טובות. העולם של סוף המאה ה-21 יזדקק לאתיקה גלובלית חדשה. ללא אתיקה ומדע, אין לנו שום סיכוי".

אלברט שווייצר, תיאולוג, מוזיקאי, הוגה דעות ורופא גרמני

"האדם איבד את הכושר לראות מראש ולמנוע מראש את הרע העומד להתרחש. הוא ייכלה תוך הרס כוכב ארץ."

“Man has lost the capacity to foresee and to forestall. He will end by destroying the earth.” (Albert Schweitzer).

פרופ׳ אביתר נבו

"…הסיבה לחיסול פוטנציאלי של כדור הארץ, אינה טמונה במותם מרעב של עשרות אלפי אנשים מדי יום, או במלחמות מקומיות ואזוריות הנמשכות על פני כוכב הלכת הזה, בהן נהרגים אלפי בני אדם מדי יום. האיום העיקרי הינו התפוצצות האוכלוסין, תוצאותיה ההרסניות על סביבת החיים והטיפול ההרסני של האדם בביתו הפלנטרי. חיוני לעצור ולייצב את אוכלוסיות האדם, תוך פיקוח על ילודה ותכנון המשפחה, ושילובם ההרמוני עם פיתוח כלכלי וחברתי. …"

מקורות הציטוטים

ג׳פרי סאקס: חיים הנדוורקר, „האם בוש מסכן את העולם?”, הארץ, 31.10.2004; מובא במקור באמצעות אתר וואלה:
http://news.walla.co.il/?w=/2/618910

אלברט שווייצר ואביתר נבו: אביתר נבו, „על עתיד האדם וכדור הארץ”, בתוך: עזרא אוריון (עורך), סביבות, 32, אפריל 1994; אתר סנונית: http://www.snunit.k12.il/heb_journals/svivot/32021.html

© כל הזכויות שמורות למדרשת אדם – המדרשה לדמוקרטיה ולשלום ע״ש אמיל גרינצוויג.

 [1]המינוח וההכללה במשפט האחרון נשמרו מן המקור ההיסטורי. מומלץ לבחון את ניסוחו מחדש לפני פרסום.