"בצוותא – המרת קונפליקט בדילמה"

השיטה הייחודית של מדרשת אדם לחינוך לדמוקרטיה "בצוותא – המרת קונפליקט בדילמה", פותחה על ידי ד”ר אוקי מרושק-קלארמן, מנהלת מדרשת אדם ופורסמה לראשונה בספר "בצוותא – מדריך להוראת הדמוקרטיה" שיצא לאור בשנת 1988. השיטה תורגמה לערבית ולאחר מכן לאנגלית ולגרמנית. השיטה יושמה על ידי צוות מדרשת אדם לאורך השנים ובעקבות זאת הותאמה ועודכנה. השיטה זכתה למוניטין בינלאומי ואומצה על ידי ארגונים, מוסדות, א.נשי חינוך ואחרים ברחבי העולם ומוכרת בשם: ""The Betzavta Method.

המפה בקישור זה מציגה את הארגונים והמוסדות ברחבי העולם שאימצו את השיטה. 

השיטה החינוכית של מדרשת אדם להנחיית קבוצות "בצוותא – המרה של קונפליקט בדילמה” נלמדת ומיושמת במסגרת סדנאות המשלבות לימוד עיוני בתהליך קבוצתי-התנסותי ומתקיימת בקבוצות המונות עד 20 משתתפים.ות. השיטה חווייתית ומהנה, מלמדת ומעודדת חשיבה ביקורתית ויצירתית באמצעות משחקים, תרגילים ודיונים קבוצתיים פתוחים המובילים לדיון מובנה על אחד ממושגי היסוד של הרעיון הדמוקרטי ועל הקשר בין המושגים השונים.

המטרה העיקרית של השיטה היא לקדם את ההכרה הפעילה בזכות השווה של כל אדם, כל קבוצה תרבותית וכל עם לחירות. הכרה זו פירושה שוויון ערך האדם על היבטי זהותו השונים. הזולת, לפיכך, איננו אמצעי להשגת מטרותינו אלא הוא אדם אוטונומי, בעל רצונות ומטרות לגיטימיות משל עצמו (בלשון פילוסופית, הזולת הוא סובייקט ולא אובייקט). הוא או היא שייכים לקבוצות תרבותיות ולאומיות שונות ואף לקבוצות מגדר ייחודית.

לפי גישה זו, המוסדות הדמוקרטיים הם אמצעי למימוש ההכרה הפעילה בזכות השווה של כל אדם, כל קבוצה תרבותית וכל עם לחירות, ויש לבחון אותם ולבקרם על פי תרומתם להשגתה.

מטרות מרכזיות נוספות של שיטת מדרשת אדם הן חינוך לסובלנות ולרציונליות ופיתוח עמדה יוצרת במפגש עם בעיות חברתיות. מטרות אלו הן בעלות חשיבות כשלעצמן, אך חשיבותן נובעת גם מכך שהן מהוות תנאי למימוש הזכות השווה לחירות של כל אדם. סובלנות היא היכולת לקבל את זכותו של האחר לחשוב ולפעול, בעיקר כאשר מחשבותיו ופעולותיו אינן מוסכמות עלינו. רציונליות היא היכולת להעמיד במבחן הביקורת את העמדות הנידונות בכלל, ואת העמדות של עצמנו ושל קבוצת השייכות שלנו באופן מיוחד. שני המושגים קרובים זה לזה: בשני המקרים עלינו לקבל את העמדה שאיננו מסכימים עמה ולדחות את העמדה בה אנו מחזיקים. בעוד שסובלנות מחייבת אותנו להתגבר על הקושי לקבל את השוֹנוּת של מי שמולנו, רציונליות מחייבת אותנו שלא לקבל כמובן מאליו את עמדתנו שלנו. כאשר הכלים העומדים לרשותנו לצורך עיון בסוגיות שנויות במחלוקת הם השכנוע והבחירה, מתעורר קושי גדול לקבל את עמדת הזולת ולבחון בצורה ביקורתית את העמדה שלנו.

החירות מזוהה על פי רוב עם תהליך בחירה בין חלופות שונות. ואילו אנו מבקשים לראות את החירות כבאה לידי ביטוי לעיתים בתהליך הבחירה ולעיתים בביטול הצורך בבחירה בין חלופות, כדי שתוכלנה כולן להתממש. בנוסף לכך, הצורך לבחור עשוי לגרום לנו לבלבל בין מטרות להן אנו מתנגדים עקרונית ובין מטרות להן אנו מתנגדים במצב נתון. דוגמא לכך היא מצב בו חופש הביטוי עומד בניגוד לזכות לביטחון. במקרה זה שתי הזכויות חשובות וראוי לממשן במלואן.

הבעיה היא, שכאשר אנו נאלצים לבחור ביניהן בהינתן מצב או דילמה מסוימים, אנו נוטים לייחס ערך שלילי לזכות עליה ויתרנו ואף נוטים לפתח עוינות כלפי אלו הדוגלים בה. שלילת אחת החלופות, הנובעת מהכורח שלנו לבחור בתנאים מסוימים באחת מהן, מצמצמת את הסובלנות שלנו כלפי הזולת וגורמת לנו לדחות בתודעתנו חלופות ראויות וחשובות.

התהליך החינוכי המיושם בסדנאות מדרשת אדם מקדם את המודעות להבחנה בין חלופות שליליות לחלופות חיוביות, שאת מימושן אנו דוחים לעת עתה. תהליך זה, של "השבת חלופות ראויות הביתה”, קשור קשר הדוק לתהליך שמטרתו לפתח את יכולתנו לקבל את זכויותיו של הזולת המתנגד לנו, ולבחון את עצמנו. כאשר נבין שהחלופה שהציע הזולת אינה שלילית, ואנו מייחסים לה ערך שלילי בגלל התנאים המחייבים בחירה, אנו עוברים ממצב של עוינות ותחרות לשותפות במציאת פתרון. הפעילות החינוכית של מדרשת אדם מסייעת להבחין בין סוגי החלופות הנידונות (הבחנה בין טוב לרע והבחנה בין שתי חלופות ראויות) ומפתחת התייחסות חדשה לחלופות מן הסוג השני.

כדי לטפל בגורמים להתפתחות יחס בלתי סובלני ולקושי להכיר בזכויות השוות של כל אדם כתוצאה מהם, המשתתפים לומדים להפוך אופוזיציה ממשית לעצמם. כלומר, הם לומדים להבין שיש מקרים בהם החלופה שהתנגדו לה חשובה אף היא, ובעצם גם הם היו רוצים לממש אותה, בדיוק כמו "יריביהם". הכרה זו מקדמת את יכולתם לקבל את עמדת יריביהם ואת זכויותיהם. המשתתפים בסדנאות לומדים “להסיר את מכשול הבחירה”; מכשול זה גורם להם לשלול חלופות מסוימות על ידי יצירה של מצב חדש, שימנע את הצורך לוותר על אחת מהן. אם אין אפשרות למנוע את הבחירה באחת הזכויות החשובות ולממש את שתיהן, מחפשים אחר פתרון הוגן אחר.

מצב הדילמה מאופיין כאחד המצבים האנושיים היחידים בהם אנחנו מצליחים להכיל בתוכנו עמדות מנוגדות ולהכיר ביחסינו החיובי כלפיהן. מצב זה מאופיין גם בכך שהוא כולל רגשות, מחשבות ולעיתים אף פעולה. ניתן לאפיין אותו כמצב "הרציונלי ביותר" האפשרי. לפיכך אנחנו מנסים לשחזר אותו בתהליך החינוכי אותו אנו מקיימות ומקיימים בקבוצות הלמידה שלנו.

תהליך זה של "המרת קונפליקט בדילמה" מתקיים במהלך הסדנא בשלושה שלבים:

1. בירור עמדות ויצירת מודעות לקונפליקטים הקיימים בין המשתתפים בסדנה – בשלב הראשון של הסדנאות, המשתתפים נוטלים חלק בתרגיל מובנה בו הם נדרשים להתייחס לסוגיה שנויה במחלוקת מתחום לימודי הדמוקרטיה. תחילה, המשתתפים מבטאים את דעתם בסוגיה, לאחר מכן, כשהם פוגשים בחברים המבטאים עמדה שונה משלהם, הם חשים כי עליהם להצדיק בפני עצמם את העמדה בה בחרו ולכן צריכים לשכנע את האחרים בנכונות עמדתם. תהליך השכנוע מוביל, באופן טבעי, להיווצרותו של קונפליקט. שלב הקונפליקט גם מסייע למשתתפים לבטא רגשות קשים ועוינים ומאפשר להם להבין את מסגרת החשיבה שלהם. בהנחיה נכונה, בה יחשפו המשתתפים את הנחות היסוד של עמדותיהם, ניתן יהיה בשלב מאוחר יותר לשפר את יכולתם להבין את הסיטואציה בצורה מורכבת יותר.
2. המרה של קונפליקט בדילמה– תהליך בו מנחה הסדנה מזמן/מזמנת למשתתפים מצבים הגורמים להם להפוך אופוזיציה ממשית לעצמם (בניגוד לאופוזיציה מדומה, הנוצרת במשחקי תפקידים). כאשר המשתתפים הופכים אופוזיציה ממשית לעצמם הם רואים באופן חדש גם את הנושא הנידון וגם את חבריהם לחדר, עמם היו שרויים במחלוקת. האהדה שהם מפתחים כלפי העמדה לה התנגדו, מסייעת להם למצוא פתרונות חדשים לקונפליקט. מצבי דילמה הם מהמצבים הנדירים, בהם אנחנו מצויים בהתלבטות בין אפשרויות הנדמות כסותרות, ומצליחים לרגעים להכיל את הסתירה. היא מבלבלת, ואנחנו נוטים לבטל אותה במהירות רבה. היכולת להגדיר ולהכיל את הניגודים, היא למעשה מצב של חשיבה רציונלית, שאיננה מתעלמת מסתירות.
3. מציאת פתרונות יצירתיים לדילמות שהתעוררו אצל המשתתפים.ות– ובחינתם כפתרונות אפשריים למימוש מרבי של זכויות היחיד והקבוצה ולפתרון קונפליקטים שנוצרו בין חברי הקבוצה בשלבים קודמים. נדגיש כי בסדנאות מדרשת אדם מלמדים את השיטות לפתרון סכסוכים בעיקר כדי למצוא פתרון למימוש רצונות וזכויות לגיטימיים ומנוגדים. רק כאשר אפשרות זו אינה ישימה, ממליצים בפני המשתתפים לפנות לדרכים חלופיות. 

מדרשת אדם מציעה קורסי הכשרה להנחיית קבוצות בשיטת "בצוותא – המרה של קונפליקט בדילמה".

לפרטים נוספים פנו אלינו:  info@adaminstitute.org.il