אלף בית בדמוקרטיה חינוך לאורח חיים דמוקרטי בבית הספר היסודי

התוכנית כלולה במאגר גפ"ן – מספרה 13980, בתת הסל מענים חברתיים, ערכיים וקהילתיים

תוכנית הלימודים "חינוך לאורח חיים דמוקרטי בבית הספר היסודי" גובשה על בסיס תכנית המדרשה "אָלֶף-בֵּית בדמוקרטיה[1]". מטרתה הקניית מושגי יסוד דמוקרטיים ובחינת יישומם בחיי החברה – בכיתה, בקהילת בית הספר ובכלל. התוכנית עוסקת בחינוך ובטיפוח כישורים חברתיים של ילדים המאפשרים התנהלות חברתית המושתתת על ערכים דמוקרטיים. התנהלות המכבדת את השונות, הצרכים והרצונות ומאפשרת את מימוש הזכויות וקיום החובות תוך התייחסות אחראית לסביבה ולסובבים אותה. היא מפגישה את הילדים עם ערכים דמוקרטיים, באמצעות סוגיות שונות, ובוחנת את דרכי הביטוי שלהן במציאות היומיומית.

הלמידה מתקיימת במסגרת סדנאות חוויתיות בסגרת המשלבת מבוססת על פעילויות חוויתיות מגוונות, המעוגנות בשיטת ההנחיה הייחודית של מדרשת אדם "בצוותא המרה של קונפליקט בדילמה". הפעילויות משלבות לימוד עיוני וחוויתי, תוך שימוש במגוון אמצעי המחשה ולמידה מתחומי הספרות, האמנות הפלסטית, הדרמה, המוסיקה, המשחק והיצירה. מגוון האמצעים מאפשר ביטוי רגשות, תחושות, צרכים ורצונות של כל ילד וילדה, וחיבור בין התהליך הרגשי הפנימי לחשיבה הרציונלית המוצגת בפניהם. מושם בה דגש על העצמה אישית של כלל הילדים והעצמה של קבוצות מוחלשות מבחינה חברתית.

התוכנית כוללת שמונה פרקים וגובשה כתוכנית לימודים שנתית ספיראלית ומודולרית הבנויים על פי רצף יחידות לימוד שהותאמו לכל אחת משכבות הגיל א'-ו'. היא מרחיבה את האפשרויות להקניה והטמעה של ידע תיאורטי ומעשי, הרלוונטי לתלמידים בהקשר לאקטואליה ולסוגיות פדגוגיות וחברתיות בבית הספר.

התוכנית בנויה לעבודה במסגרת סדנאית מונחָה ובקבוצות קטנות (עד 20 משתתפים). הפעילות מבוססת על התנסות חווייתית – אישית וקבוצתית – ועושה שימוש באמצעים מגוונים, מתחומי הספרות, האמנות הפלסטית, הדרמה, המוסיקה, המשחק והיצירה. מגוון האמצעים מאפשר ביטוי רגשות, תחושות, צרכים ורצונות של כל ילד וילדה, וחיבור בין התהליך הרגשי הפנימי לחשיבה הרציונלית המוצגת בפניהם.

מטרות התכנית

• הקניית שפה ערכית המבוססת על עקרונות דמוקרטיים: שונות ושוויון, קבלת השונה, שיתוף פעולה והסכם הוגן. עקרונות אלו משמשים כבסיס לדיאלוג הוגן ומשותף וכדרך לפתרון סכסוכים בחיי היום-יום.
• העצמה ופיתוח יכולות ביטוי אישיות – חיזוק יכולות הבעה, ביטוי דעות ועמדות, פיתוח גמישות מחשבתית, חשיבה יצירתית, חיזוק השייכות והאחריות האישית והחברתית.
• יצירת מודעות אישית וקבוצתית לזכויות, לחובות ולחוקים ולהשפעתם על תהליכים חברתיים בקהילת בית הספר.

נושאי תוכניות הלימודים לפי שכבת גיל:

כיתות א'-ב' – התוכנית כוללת שלושה נושאים: הכרה בזכות השווה לשונות; קבלת השונה ומפגש בין שונים; הסכם חברתי הוגן; הוכנה חוברת עבודה אישית לכיתות א'-ב' הנקראת: "מחברת הדמוקרטיה שלי", בה ישתמשו במהלך השיעור ובבית. מטרתה להביא לידי ביטוי את המחשבות, הרעיונות והתובנות שלהם מהנושא הנלמד מחד; ומאידך, יוכלו לשתף את ההורים בתכנים הנלמדים במהלך השנה.

כיתות ג' – התוכנית מתמקדת בשני נושאים: זכויות וחובות; מהות החוק בדמוקרטיה;

כיתות ד' – התוכנית מתמקדת בשני נושאים: זכויות; ויחסי רוב ומיעוט.

כיתות ה' – התוכנית מתמקדת בשלושה נושאים: שונות, קבלת השונה; שוויון; הסכם חברתי הוגן.

כיתות ו' – התוכנית מתמקדת בשני נושאים: יחסי רוב ומיעוט; פתרון סכסוכים; 

השתלמויות הכשרה להוראת התוכנית והמתודות ליישומה

מדרשת אדם מציעה השתלמות הכשרה למורים ומורות להיכרות עם התכנית והמתודות ליישומה בכיתה – בהיקף של 30 שעות לימוד. ניתן לקיימה במסגרת השתלמות בית ספרית או כהשתלמות פתוחה אזורית לא.נשי חינוך שונים.

בשלב היישום אנו מציעים גם הקניית מיומנויות להנחיית הפעילות על ידי הצוות החינוכי תוך ליווי וסיוע של צוות המדרשה המתמחה בעבודה בגיל הרך.

ההשתלמות מוכרת לצורך זיכוי בגמול השתלמות עם ציון בהתאם לנהלים המקובלים של משרד החינוך – באמצעות מערכת מצפן (למורים/מורות בפועל).

המתודה החינוכית והנחיות דידקטיות

התוכנית בנויה לעבודה במסגרת סדנאית מונחָה ובקבוצות קטנות (עד 20 משתתפים). הפעילות מבוססת על התנסות חווייתית – אישית וקבוצתית – ועושה שימוש באמצעים מגוונים, מתחומי הספרות, האמנות הפלסטית, הדרמה, המוסיקה, המשחק והיצירה. מגוון האמצעים מאפשר ביטוי רגשות, תחושות, צרכים ורצונות של כל ילד וילדה, וחיבור בין התהליך הרגשי הפנימי לחשיבה הרציונלית המוצגת בפניהם. אמצעים אלו מעודדים ומאפשרים קיום שיח משמעותי ופתוח בין המורה והתלמידים ובין התלמידים לבין עצמם.

ככלל, הפעילות מתחילה ומסתיימת בישיבה במעגל – "המליאה". הפעלות רבות מחייבות עבודה בקבוצות או בזוגות: סוג זה של עבודה מביא את הילדים לכדי חוויה אישית וקבוצתית המשקפת את הדילמות ואת ההתלבטויות העולות בהקשר למושגי היסוד הדמוקרטיים הנידונים. העבודה בקבוצות או בזוגות מזמנת דיון על תהליך העבודה המשותף ותורמת להבחנה בין מצבים שוויוניים ולא שוויוניים. יש לבחון את נושא החלוקה לקבוצות בהתאם לסוג הפעילות, מטרותיה, מאפייני הקבוצה ושיקולים נוספים.

מרבית ההפעלות מבוססות על מהלך בן ארבעה שלבים:

• שיחת פתיחה קצרה שמטרתה להציג את הנושא הנידון בהפעלה, לעורר שאלות הקשורות בו ולעודד חשיבה מורכבת בנוגע אליו.
• פעילות חווייתית (יצירתית או אחרת) להמחשה ולגירוי החשיבה וההבנה של רעיונות מופשטים בנושא הנדון.
• התייחסות לתוצרי העבודה החווייתית ולתהליך הקבוצתי באמצעות דיון המקשר בין התכנים שנלמדו לבין סוגיות אקטואליות הקשורות לחיי היום-יום של המשתתפים והמשתתפות.
• סיכום שמטרתו להדגיש את הנקודות העיקריות שעלו בהפעלה, לאסוף שאלות מרכזיות ולסמן את השאלות שנותרו פתוחות להמשך דיון.

האמצעים המגוונים בהם נשתמש נועדו להמחשה ולגירוי החשיבה וההבנה של רעיונות מופשטים, ולפיתוח היכולות הקוגניטיביות והאורייניות של הילדים – הלשוניות והשפתיות. לכן חשוב להתייחס לצד האורייני של הטקסטים הספרותיים ולוודא שהילדים הבינו את הטקסט המילולי ואת המשמעות של הסיפור.   

מומלץ שלכל תלמיד ותלמידה תהיה חוברת עבודה אישית (המקבילה למדריך למורה), אשר תלווה אותם במהלך הלמידה, אותה יביאו לכל מפגש, ובה ייאספו כל תוצרי הלמידה האישית שלהם.

פירוט התכנים של כל אחד משמונת פרקי התוכנית  

שלושת הפרקים הראשונים עוסקים בהכרה בזכות השווה לשונות. הנחתנו היא, שהבסיס להבנת האופציה הדמוקרטית, בחירה בה והפנמתה הוא ההכרה בזכותו השווה של הזולת למימוש חירותו ולביטוי שונותו. המסר החינוכי הוא שאני שונה מחברי, כפי שחברי שונה ממני, ובזאת אנו שווים. המתחנכים עוברים תהליך חשיבה ומודעות, שראשיתו בהכרת השונות האישית והמשכו בראיית שונות האחר, קבלתה והתמודדות עמה. סופו של התהליך במציאת דרכים ליחסי גומלין בין שונים, תוך שמירה על זכותו השווה של היחיד.

• פרק ראשון מניח את היסודות להכרה בזכות השווה לשוֹנוּת ועוסק בהכרת הפרט – החל בשמו ובמאפייני מראהו החיצוניים, דרך טעמו, העדפותיו ורגשותיו, וכלה בדרכי הביטוי של כל אלה.
• פרק שני עוסק בערך השוויון. המסר החינוכי של הפרק הוא כי "אני שונה מחברי או דומה לו כפי שחברי שונה ממני או דומה לי – ובכך אנו שווים". תפיסת השוויון מתוך שונות משמעותה היא כי הכרה בשוֹנוּת של כל אחד מאתנו וקבלתה, תאפשר לנו לשמור על חירותנו, זכויותינו, צרכינו ומקומנו – וגם על אלו של הזולת.
• פרק שלישי מוקדש למפגש בין שונים ולקבלת השונה. לאחר שהפרט מחוזק ומקבל גיבוי לשונויותיו ולייחודו, ניתן להתחיל לבדוק את משמעות השונים (האחרים) לגביו, ולהציע לו דרכי התמודדות עמם. תחילה יעסקו הילדים בהכרת השונה, בבחינת הפחד מהשונה ובהשפעת דעות קדומות וסטראוטיפים על קבלתו; לאחר שהפרט התמודד עם שוֹנוּתוֹ ועם שונות האחר, יהיה בשל יותר לבחון סוגים שונים של מפגשים, את הסיבות למפגשים אלו ואת תוצאותיהם האפשריות.
• פרק רביעי עוסק ביחסי רוב ומיעוט, בוחן את משמעותם הערכית של המושגים וביחסי הגומלין ביניהם, בהתייחס לעיקרון המנחה של הכרה בזכות השווה לחירות. תחילה עוסקים הבהרת המושגים "רוב" "מיעוט" והמחשת סוגי היחסים שבין רוב ומיעוט ובמשמעותם. לאחר מכן הילדים יתמודדו עם השאלה מתי הכרעת רוב היא לגיטימית ומתי אינה לגיטימית, ויבחנו מצבים שונים בהם נדרשת הכרעת רוב.
• הפרק החמישי עוסק בזכויות. מחנכים ומתחנכים רבים מתמודדים עם קשיים ושאלות לגבי המושגים "זכות", "רצון" ו"חובה"; פרק זה מנסה לתת מענה לשאלות ולחדד את משמעותם של המושגים.
• הפרק השישי עוסק בבירור מהותו של ההסכם ההוגן. מטרתו היא לקדם את ההבנה כי ההסכם ההוגן מאפשר לשמור על זכותם של כל הפרטים לממש את חירותם. הילדים יבררו את הצורך בהסכם תוך התנסות במשימות הדורשות שיתוף פעולה, ויבחנו את היתרונות, החסרונות והקשיים של עבודה משותפת.
• הפרק השביעי עוסק בתהליכי פתרון סכסוכים. פרק זה מבוסס על ההכרה בצורך בהסכם הוגן להסדרת יחסים בין בני האדם בחברה דמוקרטית. בפרק מוצעות מספר שיטות לפתרון סכסוכים בדרכי שלום תוך התנסות במצבים המצריכים מציאת פתרונות. מושג ה"הוגנות" יהווה כלי מרכזי בבדיקת הפתרונות לאחר שיילמד באופן יסודי.
• הפרק השמיני והאחרון עוסק במהות החוק בחברה דמוקרטית. החוק נועד לשמור על השותפים בהסכם הדמוקרטי ולהגן עליהם, על כן תעסוקנה ההפעלות בהגדרת מושג החוק כחלק ממרכיבי התפיסה הדמוקרטית. הילדים יבררו את הצורך בחוקים ואת מטרתם ויתרגלו הבחנה בין סוגים שונים של חוקים.

למידע נוסף ולהזמנת פעילות פנו אלינו:

  02-6448290   054-4448290   info@adaminstitute.org.il  

[1] .  אלף בית בדמוקרטיה – חינוך לדמוקרטיה בגיל הצעיר, ניבי שנער זמיר, הוצאת מדרשת אדם, 2004.