תפקידה של החברה האזרחית במדינות העולם הדמוקרטיות ושאינן דמוקרטיות הולך וגדל בשנים האחרונות. תנועות המחאה של שנת 2011 פתחו מחדש את שאלת מקום החברה האזרחית בשינוי מדינה ומדיניות, ערכים והתנהלות. בישראל, מחאת קיץ 2011, בה יצאו לרחובות מאות אלפי אזרחים, התמקדה במחאה נגד יוקר המחיה ומצוקת הדיור ובמאבק על צדק חברתי. מחאות אחרות ברחבי העולם לבשו פנים דומות או כיוונו לשינויים פוליטיים מהותיים במשטר ובאורחותיו.
תוכנית “חידת החברה האזרחית” של מדרשת אדם מכוונת לבניית תשתית של פעולה אזרחית דמוקרטית ככלי לשינוי חיובי בחברה—כלכלי, חברתי ופוליטי. התכנית מכשירה פעילים צעירים ישראלים ופלסטינים ומקנה להם כלים מקצועיים לפיתוח, הובלה ויישום של פרויקטים משותפים חוצי-גבולות ו/או פרויקטים בקהילותיהם, המבוססים על עקרונות הדמוקרטיה והשלום ועל יצירת שפה אזרחית חדשנית לניהול פרויקטים. במהלך התוכנית, בוחנים המשתתפים במסגרת למידה בסמינרים את תפקידיה החדשים של החברה האזרחית, ורוכשים ידע מקצועי בנושאים כמו: קביעת מדיניות, שקיפות וחופש הביטוי, שותפות רב-תרבותית, גיוס כספים, ניהול תקציבים, הערכת פרויקטים, שוויון וזכויות. נוסף על הסמינרים, המשתתפים בתוכנית מתנסים בפרויקט אישי או קבוצתי, אותו הם יוזמים ומממשים בחברותא, תוך תהליך מפרה של דיאלוג ולמידה הדדית.
הסמינרים משלבים הרצאות, סדנאות, דיונים ועבודה בקבוצות קטנות – קבוצות פרויקט או קבוצות עניין (למשל, סביבה, זכויות נשים, תרבות וחינוך). הם מאפשרים למשתתפים לזהות צרכים וחוזקות בקהילותיהם ובעצמם, לרכוש כלים המותאמים להם, ולעבד את חווית המפגש עם האחר. הסמינרים מאפשרים גם לפעילים בעלי תחומי עניין דומים מהקהילות השונות להיפגש, לבנות יחסי אמון ושיתוף, ללמוד זה מזה ואף לעבוד יחד על פרויקטים משותפים.
יישום התכנית
התוכנית יושמה לראשונה באוקטובר 2011, בתמיכת הסוכנות האמריקנית לפיתוח בינלאומי (USAID) ובשותפות עם “המרכז לדמוקרטיה ולפיתוח קהילתי” (CDCD). בשני מחזורים שהתפרסו על פני 3 שנים (2011-2014), השתתפו כ-200 צעירים וצעירות ישראלים ופלסטינים. התוכנית כללה סמינרים חד-לאומיים ודו-לאומיים בני יום עד שלושה ימים ובהם סדנאות, דיונים, סיורים לימודיים והרצאות מפי מומחים אקדמיים, אנשי מקצוע ואנשי ציבור (דוגמת פרופ’ אבנר דה שליט, ד”ר הלל כהן, פרופ’ עזיז חיידר, ד”ר שרה אוסצקי-לזר, ד”ר אורנה שמר, סמר ביידון, ד”ר מייק נפתלי, פרופ’ ראסם חמייסי, עו”ד יפעת סולל, ועוד), נוסף על עבודה משותפת בקבוצות קטנות לתכנון ופיתוח פרויקטים. המחזור הראשון של משתתפים השתתף בסמינרים בין אפריל 2012 ואפריל 2013, בעוד הסמינרים של המחזור השני התקיימו בין אפריל 2013 ומאי 2014.
משתתפי שני מחזורי התוכנית הצליחו למנף את ההכשרה שקיבלו ואת הקשרים שנוצרו בין המשתתפים משני הצדדים כדי ליצור כמעט 60 פרויקטים של החברה האזרחית, הנמצאים כעת בשלבים שונים של פיתוח ויישום. דוגמאות לפרויקטים שכבר בוצעו:
- שוק חליפין רב-תרבותי (“שוק שלום סלאם” / “שוק בשנקל”) – שהתקיים בגבול בין מזרח ומערב ירושלים ב-27 ביולי, 2013, כיזמה משותפת של משתתפים ישראלים ופלסטינים מירושלים עם קבוצת האמנים מוסללה, שאירחה את האירוע.
- “שוות” –פרויקט המתמקד בהעצמה של סטודנטיות ישראליות ופלסטיניות, כנשים וכמחנכות, במסגרת קורס חלוץ במכללה לחינוך ע”ש דוד ילין בירושלים.
- סיורים ומפגשים בירושלים – פרויקט דו-לאומי המיועד לישראלים ולפלסטינים, ומשלב ביקורים בשכונות העיר השונות והיכרות חוויתית עם תושביהן.
- פרויקט ללימודי השפות עברית וערבית בירושלים (כולל מפגשי שיח)
- שיפור יחסי יהודים-ערבים באזור היישוב כליל שבצפון, פרויקט הכולל לימוד השפה הערבית ושיח בנושאים המעסיקים את תושבי האזור היהודים והערבים כמו קונפליקטים סביבתיים ותרבותיים.
- תעסוקה לנשים – פרויקט שסיפק תעסוקה לכ-15 נשים פלסטיניות בתחום תעשייה חקלאית זעירה של תוצרי הגפן.
- הנגשת כלים והזדמנויות לאוכלוסיות שונות של סטודנטים במחלקה לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
- קבוצת דיאלוג פנים-יהודית על נושאים הקשורים לסכסוך, פרוייקט שהתקיים בירושלים.
- קורס להעצמת הידע הרפואי של אמהות פלסטיניות.
דוגמאות נוספות לפרויקטים של משתתפי התוכנית הנמצאים כעת בשלבי פיתוח וגיוס כספים כוללות: פרויקט חילופי סטודנטים בתחום האמנות, פרויקט מיחזור פחיות ובקבוקים, מחנה קיץ סביבתי לילדים פלסטינים, פרויקט דיאלוג בין תושבי לוד היהודים והערבים, ועוד.