חיפוש
חיפוש

כוחה של מילה – חינוך להגנה על חופש הביטוי ולהתמודדות עם הסתה וגזענות

התוכנית מרחיבה את נושא חופש הביטוי של התוכנית בגפ"ן 14046 "בשביל הדיאלוג – טיפוח תרבות דמוקרטית ואזרחות פעילה", בתת הסל חיים בשותפות

תוכנית לימודים זו נכתבה ויושמה במשותף על ידי מדרשת אדם ומחלקת החינוך של והאגודה לזכויות האזרח . בשיתוף פעולה בין הארגונים הבאנו לידי ביטוי את הידע שהצטבר בהם, הן ברמה התיאורטית והן בפעילויות במסגרת החברה האזרחית ובמערכת המשפטית.

חופש הביטוי הוא מעקרונות היסוד של הדמוקרטיה, ובין החשובים שביניהם. הוא זה המאפשר לנו לבטא את עצמנו באופן אישי ובאופן קולקטיבי, הוא המקדם חשיבה מושכלת וזו מצידה מאפשרת ביקורת והשתפרות מתמדת הן ברמה הפרטית והן ברמה הפוליטית. בישראל, הצורך להבחין הבחנה ברורה בין ביטוי לגיטימי בדמוקרטיה לביטוי שאינו לגיטימי – מתחדד ועולה בשנים האחרונות, בגלל אירועים קשים של פשעי שנאה, הסתה בכלל והסתה לגזענות באופן מיוחד. חלקם ניתן להבין על רקע הסיכסוך המתמשך בין יהודים לערבים, ובמיוחד ואילו את האחרים על בסיס המחלוקות הקשות בחברה הישראלית בין דתיים לחילוניים ובין קבוצות אתניות ולאומיות שונות. הדוגמאות של רצח שירה בנקי ז”ל במצעד הגאווה בירושלים, כתיבת סיסמאות גזעניות של “תג מחיר” על קירות מסגדים ובתי ספר הן רק קצה הקרחון של ניצול חופש הביטוי למטרות פסולות. הרצון להתגונן בפני תופעות אלו מחויב המציאות ועם זאת קיים חשש רב לכך “שהתינוק יישפך עם מי האמבט” ונחוקק חוקים שיצמצמו את הביטוי החופשי מעבר למתחייב ולרצוי.

התוכנית “כוחה של מלה” מבקשת להעמיק את הידע וההבנה של התלמידים והתלמידות על חשיבות חופש הביטוי במשטר דמוקרטי מחד, ואת ההבחנות בינו לבין הסתה וביטויים גזעניים, מאידך. חשיבות העיסוק החינוכי בסוגיות אלו נובעת לא רק ממקרי הקיצון העולים לסדר היום החברתי, אלא משום שדילמות ושאלות הקשורות לחופש ביטוי וגזענות הן חלק מההוויה היום-יומית של בני הנוער, לאור פעילותם הרבה ברשתות החברתיות.

מטרות התוכנית:

  • טיפוח תרבות דמוקרטית ומכבדת של דיון בקהילת בית הספר ובחברה בכלל.
  • הגברת המודעות והידע של קהילת בית הספר לגבי הסכנה הטמונה בביטויי הסתה, דברי שטנה, והשתקת דעותיו של האחר.
  • הכרת חומרים חדשים וכלים חינוכיים, לעיסוק בסוגיות מורכבות שעל סדר היום החברתי.

ראשי הפרקים של התוכנית:

  1. חשיבות חופש הביטוי למשטר ולאורח החיים הדמוקרטי;
  2. חופש הביטוי האקדמי והאמנותי;
  3. סתירה והתנגשות בין חופש ביטוי לערכים דמוקרטיים ושאינם דמוקרטיים;
  4. הקשר בין חופש ביטוי לשוויון בין המינים
  5. אתגר חופש הביטוי בעידן הדיגיטלי – חופש ביטוי במרחב האינטרנטי: התמודדות עם תופעות חדשות – טוקבקים, שיימינג, האקרים והדלפות.
  6. יחסי רוב ומיעוט בהקשר לחופש הביטוי;
  7. חופש הביטוי בחינוך– חופש ביטוי של אנשי חינוך ושל התלמידים; איך מקיימים דיון סובלני.
  8. מעורבות חברתית של תלמידים ומורים להגנה על חופש הביטוי ולהתמודדות עם הסתה לגזענות– כיצד לבנות פעילות להגנה על חופש הביטוי ולהתמודדות עם הסתה לגזענות.

המתודה החינוכית:

הפעילויות מתקיימות בשיטת ההנחיה של מדרשת אדם "בצוותא – המרה של קונפליקט בדילמה". השיטה חווייתית, מהנה, מלמדת ומעודדת חשיבה ביקורתית ויצירתית באמצעות משחקים, תרגילים ודיונים קבוצתיים. תהליך הלמידה במתודה זו כוללת שלושה שלבים:

ידע והבנה: הקניית ידע ובחינתם של מושגי יסוד ועקרונות דמוקרטיים, תוך התייחסות למקומם האישי והחברתי של התלמידים ביחס לעקרונות אלו.

עמדות וערכים: הבנה של השוני בין פעולה מבוססת ערכים ועקרונות, לפעולה מבוססת אינטרסים וצרכים אישיים. פיתוח היכולת של ניסוח עמדות עקרוניות הנגזרות ממקרה אישי והבנת מנגנוני ההתמודדות עם בעיות ערכיות.

מיומנויות: פיתוח יכולת לניתוח סוגיות חברתיות תוך שילוב חשיבה ביקורתית ועידוד אזרחות פעילה ואחראית בקרב התלמידים ע"י: הקניית מיומנויות תכנון ויצירת פעולה חברתית; יצירת הזדמנות להתנסות מעשית של תלמידים; יצירת אקלים תומך ומטפח יוזמה אישית וחברתית.

אנו מציעים לקיים את התוכנית בשלושה שלבים שלהלן:

  • השתלמות צוות מורים.ות – היכרות עם התוכנית והמתודות ליישומה בכיתות. אנו מציעים במקרה שיבחרו לקיים מיזם בית ספרי בנושא, יינתנו כלים לתכנון וביצוע. המדרשה תספק את מערכי השיעור הרלוונטים ותלווה את היישום.
  • סדנאות לתלמידים/תלמידות בכיתות – הסדנאות יתמקדו בהבהרת מושג הזכות לחופש הביטוי על היבטיו השונים במשטר דמוקרטי מחד, ואת ההבחנות בינו לבין הסתה וביטויים גזעניים אירועים אקטואליים. תהליך הבדיקה של המציאות לאור הערכים הדמוקרטיים מאפשרת לתלמידים להגיב לאירועים סביבם על בסיס מחויבות ערכית. השיעורים יכולים להתקיים במסגרת שעת מחנך, שיעורי אזרחות, היסטוריה וכדו'.
  • יישום מיזם בית ספרי על ידי התלמידים על בסיס הערכים שנלמדו. שלב זה ייעשה ע"י המורים/מורות עם ליווי של צוות מדרשת אדם אם יהיה צורך.

השתלמויות הכשרה ללימוד התוכנית והמתודות ליישומה

ניתן להזמין את התוכנית באמצעות תוכנית בגפ"ן שמספרה 14046 "בשביל הדיאלוג – טיפוח תרבות דמוקרטית ואזרחות פעילה".

השתלמות מורים/מורות: השתלמות ללימוד הנושאים ומושגי היסוד, התנסות במערכי הפעילות ומתודות ליישומן בכיתה. היקף התוכנית ייקבע עם המוסד המזמין. המדרשה מוסד מוכר לצורך זיכוי בגמול השתלמות עם ציון, בהיקף של 30 שעות לימוד, בהתאם לנהלים המקובלים של משרד החינוך – באמצעות מערכת מצפן (למורים/מורות בפועל).

סדנאות לתלמידים/תלמידות: צוות המנחים והמנחות של מדרשת אדם יכול להגיע לבית הספר ולקיים את הפעילות בכיתות. היקף הפעילות והתכנים יתואמו בהתאם לצרכים של בית הספר ומספר השעות שמוקצים בתוך מערכת הלימודים.

יישום התוכנית במהלך השנים:

התוכנית מיושמת במערכת החינוך ובמסגרות אחרות משנת 2015.

התוכנית נכתבה ויושמה במשותף על ידי מדרשת אדם ומחלקת החינוך של והאגודה לזכויות האזרח  – בפרויקט ארצי בשנים 2015-2017 (תשע”ו-תשע”ז) במימון האיחוד האירופי. השתתפו בו כ-13,700 תלמידים ומורים מ- 58 בתי ספר על-יסודיים, יהודים וערבים בפריסה ארצית שכללו גם מפגשי בתי ספר ופרויקטים משותפים. בנוסף התקיימו כנסים וימי עיון בהם השתתפו כ-800 סטודנטים ומרצים באוניברסיטת חיפה, ובמכללות להכשרת מורים, יועצים חינוכיים, מנהלים ורכזים ועוד.

פורסמו 20 מאמרי דעה ואקטואליה העוסקים בסוגיית חופש הביטוי והדילמות העקרוניות והאקטואליות הקשורות בו. ניתן למצוא מאמרים אלו ב"ספריה" בקישור זה.

למידע נוסף ולהזמנת פעילות פנו אלינו:

  02-6448290   054-4448290   info@adaminstitute.org.il  

פירוט נושאי התוכנית:

התוכנית כוללת שני חלקים – חלק ראשון למידה של העקרונות הדמוקרטיים וחלק שני יישום הלמידה בפרויקט שהתלמידים.ות בוחרים. אפשר לקיימה במלואה ואפשר לקיים רק את חלקה הראשון. חלקה השני מתאים למטלת הביצוע באזרחות.
היקף התוכנית והנושאים שיכללו בה יתואמו עם צוות בית הספר.

חלק א': לימוד עקרונות הדמוקרטיה

  1. מהי דמוקרטיה? ובירור תפיסות יסוד בדמוקרטיה
  2. חירות – הגדרת החירות תוך התנסות במורכבות הערך ועיון בגבולותיו.
  3. שוויון – היכרות עם מושגים שונים של שוויון; הבחנה בין שוויון כמותי לאיכותי; השוויון כאפשרות לממש את השונות; הבחנה בין מצבים שוויוניים לאלה שאינם שוויוניים; בחינת דרכי התמודדות עם מצבים של אי שוויון; אבחנה מתקנת.
  1. כוחנות והסכם הוגן בקבלת החלטות – התנסות בדרכים שונות לקבלת החלטות; ביטוייה השונים של הכוחנות והצורך בהסכם הוגן. בחינת החסרונות והיתרונות שבכוחנות ובהסכם הוגן לשותפים בחברה דמוקרטית.
  2. יחסי רוב ומיעוט – בחינת דפוסי היחסים בין רוב למיעוט. למידה מתוך התנסות של השתייכות פעם לקבוצת הרוב ונטייה טבעית להתייחס באופן מפלה לקבוצת המיעוט.
  3. הכרעת רוב – בירור באילו תחומים ומצבים הרוב אינו רשאי להחליט, באילו הרוב רשאי להחליט ובאילו הוא חייב להחליט. נבהיר, כי הכרעת רוב היא אמצעי טכני לקבלת החלטות ולא מטרה ונחדד את ההבחנה בין רשות הרבים ובין רשות הפרט, בין ענייני ציבור ובין עניינים פרטיים.
  4. הגדרת ה"זכות", אבחנה בין זכות לרצון, בחינת הקשר בין ה"זכות" ל"חובה" – מה קודם למה? האם כל הזכויות במעמד שווה? האמביוולנטיות ביחס לזכויות (פגיעה בזכויות של אחרים מול פגיעה בזכויות שלי). התמודדות עם זכויות סותרות.
  5. מעורבות חברתית – אקטיביות ופסיביות חברתית והשלכותיה "תחילה לקחו את…"
  6. פתרון סכסוכים – לימוד שיטות לפתרון סכסוכים ותרגולם על קונפליקטים מעולמם של המשתתפים.ות. לנושא זה יוקדשו מספר מפגשים.


חלק ב': בחירת נושא לשינוי ויישומו

  1. בחירת הנושא לשינוי – הגדרת היעדים וחקר עיוני (חיפוש וקריאה של מספר מקורות עיוניים אודות הבעיה).
  2. חלוקה לקבוצות – בחירת הנושא הקבוצתי, והעלאת השאלות הדמוקרטיות בבחירת הקבוצה: להתאחד עם הדומה? עם החלש? האם מושא השינוי יהיה שותף לעשייה? האם מטרה משותפת היא תנאי מספיק לשותפות?
  3. חקר מעשי והצעת דרכי פעולה – איסוף מידע ונתונים, בניית תכנית עבודה ולוח זמנים, איתור משאבים ועוד.
  4. הצגה והערכה – כל קבוצה תציג את התוכנית שגיבשה ואת התהליך שחוותה לשאר הקבוצות.
  5. סיכום ומשוב.


הערה:
בתהליך הלמידה והיישום של התכנית יעלה הצורך בהעמקה והרחבה של היבטים נוספים של סוגיות דמוקרטיות שונות והתייחסות לתהליכים המתרחשים בעבודה בקבוצות. הרחבות אלו ניתן למצוא בספרים ובתכניות של מדרשת אדם שפורסמו ובראשם הספר:
אין דמוקרטיה אחת – תכנית חינוכית רב-גילאית, מאת: אוקי מרושק-קלארמן וסאבר ראבי, הוצאת מדרשת אדם, יוני 2005