חיפוש

תוכניות לבתי הספר העל-יסודיים

חינוך לשלום בעיתות מלחמה

חינוך לשלום הוא בחירה ערכית שאיננה תלוית זמן ומקום. כמו כל ערך משמעותי, אין אנו מוותרים עליו כשאנו נתקלים בקושי, אלא אנו עוסקות ועוסקים בו בדרכים התואמות את הזמן, המקום והמצב האקטואלי. מאז ה 7.10 באוקטובר, אנו מצויים במלחמה קשה ואכזרית בחזיתות מרובות. אכזריות המלחמה מקשה עלינו להתאושש ויש אף מי שמרימים ידיים בייאוש. מולם אנו עדים לגילויי סולידריות ודבקות בעשייה המקדמת שלום, מתוך אמונה ששלום הוא, הפתרון אליו יש לשאוף בסופו של דבר. א.נשי חינוך רבים נמנעים משיח עם התלמידים והתלמידות שלהם על המצב בו אנו נתונים ועל הפתרונות מדרשת אדם מציעה, דווקא בימים אלו, להזכיר את השאיפה שלנו לשלום, בצד הפיתוח של חשיבה רציונלית על הפתרונות האפשריים לסכסוך הישראלי פלסטיני והישראלי ערבי. בחרנו מספר סוגיות הקשורות בחינוך לשלום, בהן ניתן, לדעתנו לעסוק בזמן המלחמה, כמו בוודאי בימים אחרים.

דמוקרטיה מתחילה בחינוך - פודקסט ומערכי פעילות נלווים

מהי בכלל דמוקרטיה? מהם עקרונות היסוד העומדים בבסיס הרעיון הדמוקרטי ואיך הם קשורים לחיי היום יום שלנו?. מענה לשאלות אלו ואחרות ניתן ללמוד באמצעות האזנה לפודקסט אליו מצורף מערך פעילות. מטרתו ללמד את מושגי היסוד הדמוקרטיים, את משמעותן ואת יישומן - בבית הספר, בתנועות הנוער ובמרחב הציבורי. כל פרק מוקדש ללמידה של עקרון או היבט דמוקרטי אחד ומשמעותו הפרקטית בחיי היום-יום. מערך הפעילות המוצע לכל פרק נועד לתרגול, התנסות והעמקה בנושא שניתן יהיה לקיימם במסגרות שונות בחינוך הפורמלי והבלתי פורמלי ואפילו בבית עם המשפחה.

דמוקרטיה במשבר – הצעות לדיון בסוגיות דמוקרטיות אקטואליות בכיתה

התוכנית מציעה מערכי פעילויות לדיון בכיתה המנגישות לתלמידים ולתלמידות את הידע על הסוגיות הדמוקרטיות העומדות בימים אלו  במחלוקת נוקבת בחברה הישראלית. החוברת כוללת עשרה נושאים בסוגיות דמוקרטית אקטואליות ולכל אחד מהם מצורפים מבוא קצר המסביר את העיקרון הדמוקרטי הנדון ופעילות אחת או שתיים לדיון בכיתה או בכל מסגרת אחרת. מומלץ לקיים השתלמות לצוותים החינוכיים, כדי שיוכלו להכיר לעומק את שיטת ההנחיה של מדרשת אדם "בצוותא – המרה של קונפליקט בדילמה", העומדת בבסיס הפעילויות המוצעות, כדי למצות את פוטנציאל החשיבה המצוי בכל אחת מהן.

כיצד להנחות בכיתה דיון בנושאים קונפליקטואליים - השתלמות צוותי חינוך והוראה

מחנכים ומחנכות רבים נמנעים מקיום שיח על הנושאים האקטואליים השנויים במחלוקת בחברה הישראלית, ואחרים מתלבטים, כיצד ניתן לקיים עליהם דיון בכתה כך שהתלמידים והתלמידות ייצאו נשכרים. אנו במדרשת אדם, רואים במצבי קונפליקט, במקרה שהם מונחים בצורה מקצועית ונכונה, הזדמנות חינוכית ללמידה, הן של תכנים מרתקים והן של מיומנויות חברתיות חשובות ביותר, לניהול שיח מכבד וניהול סכסוכים בדרכי שלום. אנו מציעים השתלמות בנושא – ניהול שיח מכבד בסוגיות קונפליקטואליות בכיתה, בבית, בתנועות הנוער, במקומות העבודה ובמרכזי הפעילות הקהילתיים. התוכנית מיועדת לא.נשי חינוך.

אין קצת דמוקרטיה – טיפוח תרבות דמוקרטית ואזרחות פעילה.

התוכנית משלבת לימוד עיוני של העקרונות הדמוקרטיים, בליווי עשיה לשינוי חברתי, המאפשרת לבחון את המציאות הקיימת לאור הערכים שנלמדו ולהציע דרכים לשיפורה. מושגי היסוד הנלמדים בתוכנית: שוויון, חירות, זכויות, קבלת השונה, סולידריות קהילתית ואחריות חברתית, רב-תרבותיות וטיפוח מנהיגות נוער דמוקרטית.
(מאגר גפ"ן – 13897, תת הסל חיים בשותפות).

בשביל הדיאלוג – התמודדות חינוכית עם תופעת הגזענות וההסתה.

מטרת התוכנית לקדם את ערכי החיים בשותפות ובכבוד, סובלנות, דו-קיום ורב-תרבותיות, שמירה על זכויות אדם ערבות הדדית ותחושת השייכות לקהילה ולחברה הישראלית. במסגרתה יילמדו את עקרונות הדמוקרטיה ואת משמעות תופעות הגזענות וההסתה בכלל וכנגד מיעוטים וזרים בפרט, ועל הדרכים לפעול לצימצומן בבתי הספר ובמרחבים בהם פועלים בני נוער.
(מאגר גפ"ן – 14046, תת הסל חיים בשותפות).

כוחה של מילה – חינוך להגנה על חופש הביטוי והתמודדות עם הסתה וגזענות.

התוכנית עוסקת בחשיבות חופש הביטוי במשטר דמוקרטי מחד ובהבחנות בינו לבין הסתה וביטויים גזעניים מאידך. הסוגיות המרכזיות בתוכנית - חשיבות חופש הביטוי למשטר ולאורח החיים הדמוקרטי ובכללן חופש הביטוי האקדמי והאמנותי; סתירה והתנגשות בין חופש ביטוי לערכים דמוקרטיים ושאינם דמוקרטיים; חופש ביטוי במרחב האינטרנטי והתמודדות עם תופעות כמו שיימינג, טוקבקים; חופש הביטוי בחינוך – של אנשי חינוך ושל התלמידים; מעורבות חברתית של תלמידים ומורים להגנה על חופש הביטוי ולהתמודדות עם הסתה לגזענות.

הבוחר הדמוקרטי – הבחירות הן אמצעי למימוש עקרונות החירות והשוויון

עקרונות היסוד של המשטר הדמוקרטי הם החירות והשוויון. המוסדות הדמוקרטיים, כמו גם תהליכי קבלת ההחלטות בדמוקרטיה, הם כלים למימושם של עקרונות אלו. כך הדבר גם לגבי הבחירות. מטרת התוכנית היא ללמוד את מהותו של תהליך הבחירה הדמוקרטי כתהליך בחירה עצמאי ורציונלי בין אלטרנטיבות הכולל חיפוש של המשתתפים אחר ליקויים בעמדותיהם כמו גם חיפוש היתרונות בעמדות זולתם. התוכנית כוללת מערכי פעילו בנושאים כמו: אבחנה בין ערכים דמוקרטיים לבין אמצעים ופרוצדורות דמוקרטיות עליהם נמנית מערכת הבחירות; דמוקרטיה ישירה או דמוקרטיה ייצוגית?;  פסיביות ואקטיביות במערכת בחירות ובחיים הדמוקרטיים; הזכות השווה לבחור ולהיבחר; דילמות הקשורות בבחירת נציגים; גבולות חופש הביטוי במערכת בחירות ובכלל; באיזה רוב יש לקבל החלטות גורליות, מיהו הרוב, מה קורה למיעוט קבוע ועוד; התמודדות עם תוצאות הבחירות; חשיבה בקורתית לגבי דרכים לגיטימיות ולא לגיטימיות למחאה בתהליך הבחירות בפרט באורח החיים הדמוקרטי בכלל.

מגילת העצמאות שלי – ערכי היסוד של מדינת ישראל

מגילת העצמאות חוברה כמסמך הצהרתי, אשר מטרתו לנמק ולבסס את הקמתה של מדינה יהודית בארץ ישראל, על יסודות קיבוץ הגלויות, השוויון, החירות והשאיפה לשלום. היא המסמך העיקרי המיצג את הקונצנזוס שהיה קיים בישוב, ערב הקמת המדינה, לגבי אופייה העתידי הרצוי. היא מבטאת את האמונה בזכותו הטבעית של עם ישראל להיות ככל עם ועם, בהיעדר חוקה, יש למגילה ערך מוסרי, חברתי ולאומי יחיד במינו. מטרות התוכנית הן: יצירת היכרות עם תוכן המגילה ברמה ההצהרתית הכללית, עיבוד המשמעויות העמוקות של ערכים המיוצגים במגילה ברמות הפרט, החברה והלאום, טיפול בהיבטים השונים של הרעיונות המופיעים במגילה מנקודות מבט שונות. במסגרתה יתקיימו דיונים שיעסקו בניגודים הקיימים בין המטרות השונות של מדינת ישראל: מתן זכות שווה לחירות לכל אזרח ללא הבדל דת, גזע ומין, והגדרה לאומית יהודית של המדינה. המשתתפים/משתתפות יצוידו בכלים ליצירת פתרונות חדשים, הלקוחים מהתחום של פתרון סכסוכים ופתרון בעיות יצירתי.

פתרון סכסוכים על בסיס עקרונות הדמוקרטיה

קונפליקטים ומחלוקות הם תוצר טבעי של חיים משותפים בין בני אדם. השונות בינינו, ניגודי האינטרסים, הצרכים והמנהגים השונים – מתנגשים אלו באלו. חברה דמוקרטית נבחנת בדרך בה היא מתמודדת עם סכסוכים ומחלוקות, בתוכה ומחוצה לה, תוך שמירה ועמידה על העקרונות והערכים עליהם היא מושתתת. לכן רכישת ידע  והבנה של מושגי היסוד הדמוקרטיים היא חיונית ונדרשת לתהליכים כאלה. שיטת ההנחיה "בצוותא - המרה של קונפליקט בדילמה" מיועדת להפוך את המחלוקת בין הצדדים השונים להתלבטות פנימית של כל אחד ואחת מהמשתלמים ולאחריה לחיפוש אחר פתרונות מיטיבים  לכולם. השיטה מבוססת על חיבור בין דיסציפלינות סוציולוגיות, פסיכולוגיות, פילוסופיות ומודלים לפתרון סכסוכים.

איכות סביבה ודמוקרטיה – חשיבה חברתית-דמוקרטית בסוגיות של איכות הסביבה

במרכז התוכנית עומדת ההבנה כי הסוגיות והקונפליקטים הסביבתיים הקיימים במרחב הגיאוגרפי בו אנו חיים, פוגעים ומשפיעים הדדית על כל השותפים לו. על מנת להתמודד עם סוגיות אלו, שיתוף הפעולה הוא חיוני לקידום פתרונות הוגנים המתחשבים באינטרסים ובצרכים של קבוצות אוכלוסייה שונות בהווה ובדורות הבאים. התוכנית כוללת חמישה פרקים, כל פרק מוקדש לסוגיה אחרת הקושרת בין עיקרון דמוקרטי לסוגיה סביבתית אקטואלית באמצעות הפעלות, משחקים ודיונים

נוער מקדם חיים משותפים – הכשרת מנהיגות נוער דמוקרטית

תכנית להכשרת בני ובנות נוער למנהיגות ולמעורבות חברתית-דמוקרטית. במסגרת ההכשרה לומדים את עקרונות הדמוקרטיה - סובלנות, שוויון, זכויות, כבוד האדם, שיתוף פעולה ועוד; מקבלים כלים להנחיית קבוצות ולומדים מספר פעילויות לדוגמה, הקשורות במועדים בלוח השנה הישראלי והאוניברסלי, כדי להעבירם לחבריהם בימי שיא בבית הספר. מועדים כמו: יום הזיכרון ליצחק רבין, יום הסובלנות הבינלאומי, יום זכויות הילד, יום זכויות האדם, יום זכויות האישה, יום המאבק בגזענות יום כדור הארץ ועוד. מועדים אלו עשויים לאפשר לכל חברי הקהילה החינוכית, ללא הבדל דת, גזע ומין, לקחת בהם חלק ולתת לכולם תחושת שייכות וקרבה.

אין דמוקרטיה אחת – על מהות הדמוקרטיה ועל חינוך לדמוקרטיה 

חינוך לדמוקרטיה בתקופה זו הוא משימה מורכבת ביותר. כל ניסיון להציג בפני המתחנכים דגם דמוקרטי אחד חוטא להצגת הדיון מחד, ומאידך – יוצר חוסר אמון של המתחנכים בדיון המוצע. תכנית הלימודים שפורסמה בספר "אין דמוקרטיה אחת" מציגה שבע גישות שונות ביחס לדמוקרטיה הראויה אודותיהן מתנהל הוויכוח בימים אלו: דמוקרטיה ליברלית ניטרלית, ליברלית ערכית, סוציאל-דמוקרטיה, סוציאליסטית, רב-תרבותית, לאומית ודמוקרטיה פמיניסטית. הצגת הגישות נעשית במגמה לאפשר למחנכים לדמוקרטיה ולמתחנכים להכיר אותן לעומקן, ולסייע להם לברר לעצמם סוגיות שונות. המאמרים התיאורטיים כמו גם הפעילויות המוצעות מיועדים למחנכים ולמחנכות בבתי הספר ובחינוך הבלתי פורמלי, לאנשי ציבור, לפעילים קהילתיים, לחברי עמותות, ולכל אדם המתעניין בתהליכים החברתיים-פוליטיים ובשיח הרעיוני סביב נושא המשטר הדמוקרטי.

"מפגשים" - מפגשים עם האחר.ת – מפגש עם עצמך

מטרת התוכנית להפגיש קבוצות אוכלוסייה שונות, לעתים מקוטבות במדינת ישראל, במטרה ללמוד יחדיו, שהעקרונות וההליכים הדמוקרטיים משמשים בסיס לקיום הוגן ומשותף ודרך לפתרון קונפליקטים. במפגשים שמדרשת אדם מקיימת נעשה ניסיון לא רק להיות מודעים לתהליך הקבוצתי, המתרחש בכל קבוצה, אלא גם ליצור תהליך חלופי, שיבטל את הדעות הקדומות ויחליף את יחסי ההאשמה וההצטדקות - ביחסים של בדיקה עצמית של עמדות ופעולה לשינוי. התנסות זאת נעשית מתוך מתן כבוד לקבוצות השונות וליחידים באמצעות יצירת שוויון בתהליך הדיון מחד ועיבוד תהליכי אי שוויון מאידך. תהליך העיבוד של ההתנהלות במצבי אי שוויון נעשית על ידי מפגש של המשתתפים בחוויות מובנות בהם יחסי הכוח אותם הם חווים הפוכים לאלו המתקיימים במציאות חייהם הרווחת. התוכנית מיושמת בבתי ספר יהודים וערבים במספר דגמים ומותאמת לצרכים, לאופי ולגילאי הקבוצות הנפגשות ולמטרותיהן. 

מועדים לאזרח

סדרת תוכניות שבבסיסם מועדים בעלי משמעות דמוקרטית, אזרחית, לאומית ובינלאומית בלוח השנה. מטרתה לדאוג לכך שהערכים הדמוקרטיים יתפסו כחלק בלתי נפרד מסדר היום החינוכי והחברתי. היא מאפשרת למידה ממוקדת סביב מושגים וערכים דמוקרטיים אוניברסליים ופרטיקולריים שאותו מועד מזמן.
התוכניות המוצעות בהקשר למועדים הבינלאומיים:
יום הסובלנות – למי יש סבלנות לסובלנות; יום זכויות הילד – מהי זכות והקשר בין זכות לרצון; יום זכויות האדם – הבהרת מושגי יסוד; יום שפת האם – מעמדה של שפת האם בחברה רב-תרבותית; יום האישה – משנות מקום; יום המאבק בגזענות – בשביל הדיאלוג; יום הבריאות – הזכות השווה לבריאות; היום העולמי לאיכות הסביבה – איכות סביבה ודמוקרטיה; יום ההשכלה הבינלאומי – השכלה הכרחית למימוש זכויות; היום הבינלאומי לשלום – חינוך לשלום; יום הפועלים/העובדים הבינלאומי – לא עובדים על העובדים;
התוכניות המוצעות למועדים בלוח השנה הלאומי אזרחי:
יום הזיכרון ליצחק רבין – חופש הביטוי; יום השואה; יום העצמאות – מגילת העצמאות שלי; הבוחר הדמוקרטי – בחירות הן אמצעי למימוש עקרונות השוויון והחירות;  

מועצת תלמידים/תלמידות דמוקרטית בבית הספר

מטרת התוכנית להציג בפני א.נשי החינוך מודלים שונים של מועצות תלמידים, המקבילים לסוגי הדמוקרטיות השונות המוכרות במדינות השונות. התלמידים והתלמידות ילמדו לבחור מבין המודלים המוצעים את אלו הנכונים על פי שיקול דעתם לאופי הקהילה והמקום בו המועצה פועלת.
בבסיס התוכנית יש שתי הנחות יסוד חינוכיות:
הראשונה אומרת כי  הפעילות המתבצעת בבית הספר איננה אמורה לחקות את התהליכים הדמוקרטיים המתרחשים מחוץ לבית הספר אלא נועדה לאפשר לתלמידים להצטייד בכלים ליצירת מציאות טובה יותר מזו השוררת מחוץ לכותלי המוסד. ההנחה השנייה היא כי תפקיד בית הספר ללמד את כל תלמידיו להיות מנהיגים, ולא רק את בעלי היכולות במציאות הקיימת.
בתוכנית זו מוצעות שלושה סוגי השתלמויות: השתלמות לתלמידים/ות שנבחרו למועצה; השתלמות לכלל תלמידי בית הספר לקראת בחירת מועצת התלמידים וליווייה בעבודתה; השתלמות למורים בנושא מועצת התלמידים.

אומ”ה – או”ם היסטורי שחזור החלטות ואירועים היסטוריים של מדינת ישראל

התכנית עוסקת בחקירה ובשחזור החלטות היסטוריות שהתקבלו באו”ם ובאירועים מרכזיים אחרים הקשורים לקיומה של מדינת ישראל. התכנית מאפשרת לתלמידים להכיר את ההיסטוריה של המדינה בדרך חדשה ומקדמת את יכולתם לראות את הבעיות אתן התמודדו המייסדים מזוויות מגוונות. היא מאפשרת לחשוב באופן חדש ויצירתי על סוגיות מהעבר ומהווה מודל ללמידה משמעותית ולפדגוגיה חדשנית. ניתן לקיימה במסגרת בית ספרית בה ישתתפו מספר כיתות משכבות שונות, או במסגרת עירונית/יישובית.

"אזרחי העתיד"

התכנית מיועדת לתלמידי כיתות י' המקבלים לראשונה תעודת זהות. קבלת תעודת הזהות הוא רגע אזרחי חשוב - היא תעודה המגדירה את זהותם, את זכויותיהם ואת חובותיהם. כאזרחים לעתיד הם יידרשו לקחת חלק בדיון החברתי המתמשך בשאלות העקרוניות אתן מתמודדת החברה הישראלית, הבאות לביטוי מעשי בתעודה.